ציידי שטפונות? אנחנו רק חובבי טבע
הם מתעדכנים בתחזית, שולחים מסרון לחבר'ה, לוקחים ערכת קפה ויוצאים לדרך - גם באמצע הלילה, גם אם קר וגשום, וגם אם בחדשות סיפרו על מטיילים שנסחפו בזרם ונהרגו. קוראים להם "צייד שטפונות" אבל חלקם לא אוהבים את הכינוי הזה. עבורם, לא מדובר בסתם רדיפה אחרי ריגושים או לקיחת סיכונים. הם רק מתפעלים מאיתני הטבע
מפל חצרה באזור נחל צין היה אמש (ב') עמוס כמו יער בן שמן בשבת: למרות שהשעה הייתה שלוש בלילה, וחרף הקור המדברי העז, על המצוק עמדו זה לצד זה, בסדר מופתי, כ-50 רכבי שטח עמוסים באנשים, חטיפים וערכות קפה. כולם באו לשם במטרה אחת: לראות לשיטפון את החום בעיניים.
כשהבוקר עלה, ותחזית מזג האוויר סיפרה על השטפונות בצפויים באזור, התמלא כל הדרום באלפי אנשים נוספים, שזרמו יחד עם הגשמים לאזור כדי לחזות בתופעת הטבע המרשימה. העובדה שרק כמה שעות קודם לכן נהרגו שני בני אדם - יורם הוכמן ושרה נוי פוגל - שבאו לצפות בשטפונות לא הרתיעה אותם. בכל פעם שהם שומעים על סיכוי כלשהו לשיטפון הם ממהרים דרומה - למדבר יהודה, לנגב או לערבה.
את המידע על השטפונות הם שואבים מתחזיות מזג האוויר, אחריהן הם עוקבים באדיקות. חלקם מאורגנים בקבוצות שמתקשרות בעזרת אתרי אינטרנט - לרוב פורומים של בעלי רכבי שטח; הם נערכים ליציאה כמו למבצע צבאי - עם מזון, ציוד חילוץ וערכות עזרה ראשונה (לכל צרה שלא תבוא).
אחרים ספונטניים יותר; הם מעדכנים זה את זה במסרונים סלולריים, מבטלים את התוכניות ויוצאים לדרך - גם באמצע הלילה. "ביום ראשון קיבלתי סמס בשלוש בלילה על סיכוי לשטפונות בנחלי הדרום. בלי לחשוב יותר מדי נכנסתי לאוטו וירדתי דרומה, לפגוש את החברים", סיפר עומרי, אחד מחובבי השטפונות.
אסון בשיטפון:
יש המכנים אותם "ציידי שטפונות", אך חלקם לא אוהבים את הכינוי; הם טוענים שהם לא סתם תאבי ריגושים והרפתקאות אלא באמת אוהבים את השטח ואת העוצמה המרהיבה של איתני הטבע. "זה לא ציד; זה טיול בחיק הטבע. אי אפשר לצוד טבע - הכינוי הזה פשוט מטעה", אומר ל-ynet עמיר בלבן, מהחברה להגנת הטבע. אך גם הוא יודע שמדובר בקהילה גדולה ומגוונת, שיש בה לא מעט אנשים שעבורם מדובר בסוג של מבחן אומץ, ואין מזג אוויר סוער או "תמרורי אזהרה" שימנעו מהם להתקרב לאפיקי הנחלים השוצפים.
זה רק טיול - אבל צריך להיזהר
בלבן, שכבר שנים נוהג לצאת ולחזות בשטפונות בכל הזדמנות, מכנה את השטפונות "מחזה 'הידרו-אור קולי". אבל מבחינתו, מדובר בתופעה טבעית מרשימה ותו לא. מותם של שני המטיילים בדרום הוא אירוע טרגי ומצער בעיניו, אך אינו מעיד על התופעה הכללית.
"זה רק טיול; עושים זאת כדי ליהנות מהטבע, אך אין ספק כי זוהי חוויה שבה מעורבת תופעה אקלימית קיצונית, ולכן צריך לדעת איך לעשות את זה ולקחת מקדמי בטיחות. זה לא אמור להיות מסוכן ומי שיוצא למען הסכנה - אין בזה הגיון ואין לזה הצדקה".
"יש הרבה מאוד מקומות שקל לראות מהם את השטפון בצורה בטוחה. אפשר לשבת במרחק בטוח מזרם המים וליהנות מהאירוע העוצמתי. צריך לקחת כל הזמן בחשבון שזהו אירוע אקלימי בלתי צפוי, שכן זרמי מים גדולים ליד אפיקי נחל יכולים להתגבר לפתע. מי שלא מנוסה ולא מבין את הקשר הזה יכול לעשות טעויות בשיקול דעת", מסביר בלבן.
"זה לא מפחיד, זה מדהים"
"יש לי עוד חברים שאוהבים לצאת לראות שטפונות, ומדובר באלפי אנשים שעושים זאת ברחבי הארץ. איך זה קורה? לפני שיוצאים לשטח, מחלקים את הנגב לגזרות ומחפשים את נקודות התצפית הבטוחות. החוויה של צפיה בשטפון יכולה להיעשות ביחד, נפגשים לשתות קפה מול זרם המים, או לבד".
אור סלע, תושב חולון, ב"עסקי השטפונות" כבר כשנתיים. הוא סיפר שהוא נוהג להתעדכן על המצב בפורום באינטרנט. "למה אנחנו עושים את זה? תסעי לשם פעם אחת, תראי איזה יופי זה לראות נחל זורם בעוצמה כזו. זה לא מפחיד, זה מדהים ובארץ זה גם נדיר", הוא אומר.
| ||||||||
|
- אבל זה גם מסוכן - שני אנשים נהרגו...
"אנחנו מודעים לזה, ומדברים על זה. כשמישהו נפגע זה משהו שעולה, אין ספק, אבל לא חושב שזה מרתיע או משנה משהו. תאונות קורות", אומר סלע.
לפנייה לכתב/ת 
