יבואנית עובדים: "הפקידים הפכו אותנו לעבריינים"

החקלאים מתלוננים על מחסור בידיים עובדות, התאילנדים בקושי מגיעים לישראל, תאילנדים אחרים מפוטרים ממשק אחד ורוצים לעבור למשק אחר - והממשלה אינה מאפשרת להם. כך טוענים גם פעילי ארגון "קו לעובד", המסייע לעובדים עצמם, וגם בעלי חברות כוח אדם. לטענתם, יש מאות עובדים תאילנדים שנמצאים בישראל ורוצים לעבור ממעסיק למעסיק באופן חוקי - ואינם יכולים. במשרד הפנים מכחישים את הדברים ואומרים את ההיפך - אבל בשטח מתעקשים שהבעייה קיימת. מדובר בבעיה שמתעוררת, לטענת החקלאים, מדי שנה, אבל השנה היא חמורה במיוחד, בשל המחסור הקיים בלאו הכי בעובדים תאילנדים על רקע פרשת השחיתות, לכאורה, בייבוא העובדים מתאילנד. 

החקלאות היא ענף עונתי, והעובדים בענף - רובם ככולם מהגרי עבודה מתאילנד - מסיימים לעתים קרובות את עבודתם במשק חקלאי עוד לפני שאשרת השהייה שלהם בישראל פגה. נוהל שקבע משרד הפנים בעבר, מאפשר להם לעבור למשק אחר - כדי לצמצם את ייבוא העובדים החדשים למדינה, את הגירוש הכואב של העובדים הקיימים ואת מצוקתם הכלכלית של החקלאים. "למרות שמשרד הפנים עצמו קבע את הנוהל, הוא מתעקש שלא ליישם אותו", אומרת ל-ynet עורכת הדין רחל אידלביץ' מ'קו לעובד', "התוצאה היא שלעובדים, שגם כך חיים ומועסקים בתנאים קשים ביותר, וגם כך מתקשים לחפש עבודה בגלל השפה ובגלל המקומות המנותקים שבהם הם נמצאים, נעשה עוד יותר קשה".

באופן נדיר, מסכימים בחברות כוח האדם לגמריי עם טענות 'קו לעובד'. "למשרדי הפנים והתמ"ת יש נוהל בירוקרטי שנקרא 'איחוד תיקים'", מספרת ל-ynet אורית אסטרחן, בעלת חברת כוח האדם 'עוז ש.ג' המספקת עובדים מתאילנד לחקלאות, "בכל שנה עושים את איחוד התיקים הזה, ובזמן הזה, העולם צריך להיעצר ואף עובד לא יכול לעבור. השנה זה קשה במיוחד בגלל הבלגן התאינלדי שיצר מחסור בעובדים. יש לי כ-20 עובדים שפוטרו ממעסיק אחד ורוצים לעבור למעסיק אחר, ואני מעריכה שבמשק כולו יש מאות כאלה".

לדברי אסטרחן, נאלצים העובדים והמעסיקים לבצע באופן בלתי חוקי את מה שביקשו לעשות באופן חוקי: "זה מחזה אבסורד. מתקשר אלי חקלאי שסגר את המשק שלו ופיטר שלושה תאילנדים, ואומר לי, אין לי מה לעשות אתם ואני לא מוצא להם עבודה חלופית, ובאותו הזמן יש חקלאים בלי עובדים. החקלאים מתקשרים אלי ואומרים לי, אני פוחד, מכריחים אותי להיות עבריין. החקלאים בצפון מפחדים מפקחי התמ"ת אז הם מפסידים עבודה. המעסיקים בדרום מצפצפים, וכמובן שהתאילנדים, שצריכים עבודה כדי לאכול, מוכנים לעבוד בצורה לא חוקית. אז מחר תבוא יחידת 'עוז', יעצרו את התאילנדי והחקלאי ישלם 50 אלף שקל קנס. למה? על מה? הממשלה גורמת לכולם להיות עבריינים, על לא עוול בכפם. אני מבינה שאנחנו חארות ושצריך לדפוק אותנו, אבל אם אנחנו רוצים לעשות את זה בצורה חוקית, למה להערים קשיים? אני מתקשרת למשרד הפנים כדי להתלונן, והפקידה אומרת לי: 'אני לא מדברת עם חברות כוח אדם'. בראבו. יושבת שם חבורה של מטומטמים שחיים בעולם משלהם, וכולם משלמים את המחיר".

במשרדי הפנים והתמ"ת מכחישים, כאמור, את עצם קיומה של הבעיה. "אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לעזור לחקלאים ולעובדים כדי לאפשר העברה של חקלאים ממעסיק למעסיק", אומר ל-ynet הממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד הפנים, מאיר שפיגלר, "אנחנו מודעים לעובדה שיש כעת מחסור של מאות עובדים זרים בחקלאות, אבל הוא נובע מהתנהלות מסויימת של הרשויות בתאילנד. ככל הנוגע לממסד הישראלי, אין שום עכבות בגיוס עובדים. להיפך, נתנו אשרות עבודה ל-1,500 עובדים תאילנדים שכבר היו אמורים לעזוב, כדי להקל על מצוקת החקלאים. אנחנו מודעים לכך שזה לא מספיק כרגע, אבל אין לנו דרך לסייע מעבר לכך. אם למנהלי כוח אדם או לארגוני זכויות האדם יש עובדים שמחפשים עבודה, שישלחו אותם אלינו".

אסטרחן מוסרת בתגובה לטענותיו של שפיגלר: "שפיגלר לא יודע על מה הוא מדבר. שיואיל לדבר אתי ויווכח שהבעיה קיימת במימדים גדולים ונובעת ישירות ממדיניות הממשלה".