משרד הבינוי והשיכון פירסם היום (ד') שימוע בנושא קבוצות רכישה. הליך השימוע יימשך כחודש, יגיעו למשרד השיכון יזמי נדל"ן, עורכי דין ומשווקים בתחום קבוצות הרכישה, אזרחים השייכים לקבוצות השונות וארגונים המתנגדים לקיומן של הקבוצות, ויציגו בפני שר השיכון אריאל אטיאס, ופקידי משרדו, נתונים, מידע ועמדות על הנושא. זאת, במטרה לאסוף מידע על הנושא, כדי לבדוק היתכנות לאפשרות שהמדינה תתערב ותסדיר את הטרנד הנדל"ני הבוער באמצעות חקיקה או תקנות רגולטוריות - שכיום אינן קיימות.
"תחום קבוצות הרכישה הוא כיום פרוץ לחלוטין ואין בו רגולציה", מסביר ל-ynet גורם בכיר במשרד השיכון, "עד כה, לא התקבלו במשרד תלונות ספצפיות
של אנשים שהצטרפו לקבוצות רכישה וטענו שרימו אותם או נעלמו להם אם כספים, אבל אנחנו רוצים לוודא שגם לא יהיו תלונות כאלה בעתיד. הנושא אינו באחריותינו אבל אם יהיה, חלילה, מקרה של רמאות, ממילא יאשימו אותנו. יש בתחום הזה דברים מדאיגים, כמו העובדה שהלקוח משלם מראש 30% מערך הרכישה ולא מקבל שום ביטחונות. לקוחות מתלוננים על כך שהמחירים משתנים תוך כדי העבודה על הפרוייקט, וזה דבר שצריך לבדוק אם הוא תקין ואם אפשר להתערב בו".
השר אטיאס התבטא בעבר נגד קבוצות הרכישה,
אבל כעת מבהיר גורם במשרד השיכון: "אני חושב שהשר אינו בעד הקבוצות או נגדן. הוא אינו צד בוויכוח הזה, אבל הוא רוצה להתערב כדי לאפשר לאנשים שבוחרים להשתמש בכלי הזה לעשות זאת בלי ליפול. היה כדאי שתהיה חקיקה שתסדיר את הנושא, או לפחות תקנות, אבל הבעיה היא שעדיין לא ברור אם אנחנו יכולים להתערב בו מבלי לפגוע בחופש הקניין".
פקידי משרד השיכון יבדקו במהלך השימוע: עד כמה מוגנים כספי הרוכש בקבוצת הרכישה, והאם יש מקום להגביר את ההגנה הקיימת, עד כמה הלקוח יודע מראש כמה ישלם עבור הפרוייקט ועד כמה מובטחת לו עמידה בזמני הבנייה, וכיצד נפתרים סכסוכים שמתעוררים במהלך הבנייה בין חברי הקבוצות.
שר השיכון אטיאס אומר כי: "אנו נתמוך בכל מהלך ובכל כלי שיש באפשרותם להוזיל את מחירי הדירות, לרבות קבוצות הרכישה. המטרה מאחורי השימוע הנערך במשרד היא הסדרת התחום הפרוץ של קבוצות הרכישה ולהגן על כספי הצרכנים והרוכשים. תחום קבוצות הרכישה התרחב מאוד ללא בקרה ופיקוח, ובעקבות לקחי פרשת חפציבה, שבה אלפי רוכשים סיכנו את כספם, אנו רוצים להגיע להסדרת התחום ולהגן על כספי הרוכשים. אנו נבטיח למשתתפים בקבוצות הרכישה את ההגנה הצרכנית הנדרשת בעסקה משמעותית זו".
במשרד השיכון טוענים שאין שום גוף ממסדי שעוקב אחרי קבוצות הרכישה ומחזיק לגביהן מידע סטטיסטי. ההערכה היא שבישראל קיימות בין 100 ל-200 קבוצות רכישה, שבכל אחת מהן חברות עשרות משפחות. בסך הכל, ניתן להעריך כי בקבוצות הרכישה חברות אלפי משפחות. רוב הקבוצות בונות בתים בגוש דן, וחלקן הקטן - בירושלים, חיפה, באר שבע ואשדוד. קבוצות הרכישה נולדו כבר בשנות ה-80' וה-90' במגזר החרדי, כאשר דורות המשך של שכונות וחסידויות שלמות החליטו להקים יחד בניינים משותפים בערים החרדיות המתפתחות. בעשור האחרון הטרנד התפשט גם למגזר החילוני, בהתחלה בקרב קבוצות של קציני צה"ל, ולאחר מכן, גם בהתארגנויות של אנשי הייטק. הקבוצות מסננות את החברים בהן, מה שמקטין את הסיכון להסתבכויות כספיות, אבל עשוי ליצור מתחמים אליטיסטיים של משפחות מרקע זהה, בדומה ליישובים הקהילתיים. בענף הנדל"ן שורר ויכוח, שטרם הוכרע, לגבי השאלה, אם הרכישה המשותפת מורידה את מחיר הדירות בפרוייקט, או דווקא מעלה אותה.
