שתף קטע נבחר
 

פסח על כוכים

"יום אחד לאדמה/ המלאה את הכדים/ וקשה היא ומאדמה/ חמה היא וגידים". שיר של אבות ישורון מתוך "אל תגידו בגת"

יוֹם אֶחָד לָאֲדָמָה

לָעֲמֻקָּה מִן פָאלַאסְטִין,

מִן פַאלֶסְטִינָה הוֹךְ הוֹךְ,

מִן כְּנַעַן-פֶלְלָחִין.

 

יוֹם אֶחָד לָאֲדָמָה

הַמְּלֵאָה אֶת הַכַּדִּים.

וְקָשָׁה הִיא וּמְאָדָּמָה,

חַמָּה הִיא וְגִידִים.

 

אֶת עֶרְיָתָהּ אֵינָהּ מַגֶּדֶת

לְרוֹכְבֵי עַל עֲרָיוֹת.

וְאֵינָהּ מַגֶּדֶת לְרוֹכְבֵי

עַל אֲתֹנוֹת צְחוֹרוֹת;

 

וְעַל אֵלֶּה שֶׁקָּרְסוּ לַפֶּרֶךָ

עִם צַלְצֶלֶת אֹרְחוֹת,

עַל אֵלֶּה שֶׁעָמְדוּ בַּפֶּרֶא

כְּאָח וְאָחוֹת -

 

הֲלֹא יִשְׁאַל הַלָּה לְפֶלְלָחוֹ.

הַלָּה תָּמִיד יִדְרֹשׁ לַחֵלֶךְ.

הָיָה זֶה פֹּה יַד מַלְאָכוֹ.

יַד הַלָּה כְּיַד הַמֶּלֶךְ.

.

וַיְהִי הַלָּה טוֹפֵשׁ עָלָיו דַּבֶּשֶׁת -

וְזֶה גּוֹמֵל עָמָל עַל הַשַּׁבֶּשֶׁת..

הָיוֹ יִהְיֶה אֲשֶׁר נוֹשֵׂא שַׁבֶּשֶׁת -

יֵצֶר הִיא שֶׁל אֵיזֶה בֶּעשְׁ"ט..

 

שֶׁהִגִּיעָנוּ אֶל הַחוֹף בִּגְ'יַאנִיקוֹלוֹ

וֶהֱקִימָנוּ עַל הַסַּף סַפָּן עַרְבִי -

אֶזְרֹעוֹתָיו שְׁלֻחָנִיּוֹת וְקִנְצֵי קוֹל לוֹ,

וְהַיָּדַיִם - מִבֵּית אָבִי..

 

וְהִגַּעְנוּ, וְלָאָרֶץ עֲרִירִי,

וְלָאָרֶץ אֵין פֹּה אֵם, וִיהִי מָה,

וַתֹּאמֶר פַאטְמָה "מַהֲרָה, נַעֲרִי,

אֱמֹר לָהּ 'אִמָּא'".

 

וָאוֹמַר: "דִּינָר לִי מֵאִמִּי לַעֲנִיֵּי עִירִי.

אַךְ רָעַבְתִּי. כִּי עָנִיתִי".. - וָאוֹמַר.

וַתֹּרֶד אֶת כַּדָּהּ: "שְׁתֵה, נַעֲרִי.

לְךָ הוּא הַדִּינָר"..

 

"הַזָּהוּב פָּרַטְתִּי, אָבִי מִכָּל הַחַאנִים!

בְּדִינַר אִמִּי קָנִיתִי לִי בְּרַאנְזִ'ינֶס.

הִתְהַלַּכְתִּי פֹּה בֵּין וָאדִיּוֹת, חוֹלוֹת וְרָמַת-גַּן'יִם.

בִּדְמֵי אִמִּי קָנִיתִי לִי סַארְדִינֶס.

 

שֶׁהֶחֱיָנוּ הַסַּאְרדִינֶס! מִי מִכֶּם דִּינָר עִלָּע?

מִסַּאְרדִינֶס מִי עוֹשֶׂה בֻּבָּה?!

יָפוֹ וְדַיָּגֶיהָ! שֶׁאֵין רֶשֶׁת אֶלָּא לָהּ.

לַבֹּקֶר וְיֹאכְלוּ, וְהַדִּינָר חֻבָּם.

 

אַבְהוּנָא שֶׁלִּי, הַבֵּט עַל בְּכוֹר הַחַאנִים.

בְּחַרְתָּנִי בְּכוֹר עָנִי מֵאֵין כָּמוֹהוּ עוֹד.

שׁוּר עַל מַעֲשַׂי - יָפִים לְמַה נִּשְׁתַּנָּה?

וַאֲנִי שִׁמְךָ קָנִיתִי לְעָבְדְךָ מְאֹד."

 

פְּנֵי אָבִינוּ הָיוּ פֹּה..

אָז הָיִינוּ עֹד בָּנִים..

עַתָּה אָבִינוּ בְּמַחֲפוֹא.

אֵיךְ נְקַבֵּל פָּנִים?

 

הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לְעַמְּךָ-מַלְאָכוֹ -

וְהוּא הָלַךְ פָאלַאסְטִין.

הוּא הָלַךְ פֹּה אֶל כּוּכוֹ,

אֶל הַפְּלֵתִי..

 

וְעַל כָּךְ וְעַל דַּרְכּוֹ

כָּל מַעֲשֵׂהוּ בַּכּוּכִים -

הֲלֹא, שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב,

תִּשְׁאֲלִי אֶת הַחוֹחִים.

 

תִּשְׁאֲלִי פֹּה בַּפְּרָצִים

עַל קַבְּצַן הַסֻּלְיוֹת,

עַל קִבּוּץ הַקִּבּוּצִים

וְעַל קִבּוּץ הַגָּלֻיּוֹת;

 

וַתִשְׁאֲלִי אֶל נֵס-

תְּנוּעַת-חִבַּת-צִיּוֹן

אֶת עַרְבִיֵּי הַנֵּס

שֶׁנָּסוּ בְּלָצוֹן;

 

וְתִשְׁאֲלִי אֶת פִּי -

עַל שְׁתַּיִם הוּא הַדִּין:

צַר לִי עַל טַפִּי

וְצַר עַל דִּין וָדִין;

 

וְתִשְׁאֲלִי אֶל נֵס-

תְּנוּעַת-חֹבְבֵי-שִׂיחָה

עַל עַרְבִיֵּי הַנֵּס

אֲשֶׁר "קָבְרוּ בְּדִיחָה".

 

קָבְרוּ - עַד הֲקִיצוֹ

שֶׁל כַּד הַמַּטְבְּעוֹת.

יְצַלְצְלוּ, לְעֵת מְצוֹא,

יָמִים, שָׁנִים, מֵאוֹת..

 

עַד עָמֹד יַעֲמֹד הַלָּה

וְסַב הוּא בְּאִישׁוֹן -

וְאֲדָמָה כַּלָּהּ

שׁוֹאֶגֶת יוֹם רִאשׁוֹן..

 

בַּעֲמָקַיִךְ, שׁוֹשַׁנַּת,

לו שׁוֹשַׁנָּה לְפֶלְלָחִים;

מִי שׁוֹשַׁנָּה - וְלוֹ עַל מִנַעַת

פֶּסַע אֶל כּוּכִים.

 

פֶלְלָחִין-בַּדְוִין, הָאָבוֹת,

- כְּדוֹר מִדְבָּר לְדוֹר יוֹרֵשׁ -

צִוּוּנוּ פִּתָּה לֶאֱפוֹת.

נָשֵׂם לַחְמָם לְחֻךְ הָאֵשׁ.

 

וְאַבָּא-אִמָּא, מִן מַלְקֹח,

- אֵשׁ-אֵל-רַבְרַבָּא מִלְקָח -

צִוּוּנוּ יַהַנְדֶּס לֹא לִשְׁכֹּחַ

וְעַל פּוֹילִין לֹא לִשְׁכָּח.

 

אֲדָמָה הִיא בַּת בְּלִיַּעַל.

גַּם אַבְרָהָם גַּם אִיבְּרָהִים -

שָׂרָה עִמּוֹ הַנַּעַר

וְשָֹרָה מִן הַמִּצְרִים..

 

וְהָאֲדָמָה וְהָאֲדָמָה

מְבַלְּעָה אֶת הַכַּדִּים.

הִיא חַמָּה, הִיא מְאָדָּמָה -

וְהִיא גִּידִים לַמַּגִּידִים.

 

הִיא חַמָּה וּמְאָדָּמָה

כְּפִתְחָהּ שֶׁל הַיּוֹלֶדֶת.

מְלֵאָה לָהּ אֶרֶץ אֲדָמָה

וְלֹא נוֹעֶדֶת.

 

  • אבות ישורון (1903-1992), משורר עברי, יליד פולין. חתן פרס ישראל לשירה עברית (1992). "פסח על כוכים" פורסם לראשונה ב"הארץ" ב-23.5.1952 ומופיע עתה ב"אל תגידו בגת" - אנתולוגיה בעריכה של פרופ' חנן חבר על הנכבה בשירה העברית.

 

לכל כתבות המדור לחצו כאן

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים