כל מה שקונאן שומע מ-NBC זה שהוא חייב להתמתן ולרסן את השיגעון שלו, כדי להתאים את עצמו לקהל של 23:30 בערב. מניסיון, אין דבר שג'ינג'ים שונאים יותר. פלא שכל מה שהוא עושה מאז שהתפרסמה הכוונה של הרשת להזיז את ה''טונייט שואו'' הוא לנעוץ את העקבים בצלעות של הבוסים שלו?"
קונאן והתוכנית יצאו לחופשה שתוכננה מראש, במהלכה (פברואר) קונאן יתארח בתוכנית האחרונה של לנו. אובריין יחזור בספטמבר, מן הסתם ברשת אחרת, שם הוא יוכל, על פי החוזה שלו, ''לצחוק על המעסיקים הקודמים שלו, אבל לא ללכלך עליהם''. אם תשאלו אותי, רוב הסיכויים הם שהוא ירצה להגיד להם תודה"
אבל במקום שכולם חוטפים יש מרוויח אחד גדול – הצופה. אין ספק, השבוע האחרון היה כנראה השבוע הכי מצחיק של קונאן מאז קיבל את המושכות של ה''טונייט שואו''. ואל תסמכו עלי בעניין הזה, מספיק לשאול את הטבלה"
כל מה שקונאן אובריין שמע מ-NBC זה שהוא חייב להתמתן ולרסן את השיגעון שלו. אז עכשיו המניות שלו בשיא ושל הרשת בקרשים. בסוף הוא עוד יגיד להם תודה בשידור. סמדר שילוני על הפרשה והפרישה
"בשבוע האחרון קיבלתי המון מכתבי תמיכה", כותב קוקו-קונאן (המלך!) בהצהרה ששיחרר לפני שבוע ל"אנשי כדור הארץ", ובה הוא מבקש להבהיר: "אין צורך שתבזבזו אפילו שניה אחת של צער עליי. כבר 17 שנים משלמים לי כדי לעשות את הדבר שאני הכי אוהב, ובעולם עם בעיות אמיתיות - אני בר מזל עד כדי אבסורד".
באופן מוזר, אני מאמינה שגם הפרידה של קונאן מ-NBC
תתברר בסופו של דבר - כשישקעו אחרוני הדולרים מתוך ה-32 מיליון שקיבל במסגרת הסכם הפיצויים שלו מול הרשת - כהחלטה שתעשה לקונאן רק טוב. לא בגלל שבחוץ מחכה לו הצעה מפתה שהוא לא יכול לסרב לה, אלא פשוט בגלל שאם היה נשאר במקום שדרך בו בשבעת החודשים האחרונים, הוא היה הולך ודועך לנגד עיניהם של הצופים.
לנו ואובריין. זה שנשאר וזה שהולך (צילום: NBC)
התקופה האחרונה לא היתה קלה לקונאן בוי; הוא וכל צוות התוכנית שלו (200 איש) עברו מניו יורק הגזעית ללוס אנג'לס הצבועה, שלוקחת את עצמה כל כך ברצינות. הם עקרו ממשבצת חצות וחצי המטריפה, שקיבצה סביבה נערי קולג' ליברלים, למה שנחשב לפריים טיים המאוחר-אבל-עדיין-שמרני של הטלוויזיה האמריקנית. עוד לפני שהם מספיקים להגיד "איפה מזריקים פה בוטוקס", NBC משבצת את ג'יי לנו בפריים טיים. התוצאה: לנו לא מביא רייטינג למהדורת החדשות המקומיות, וזאת מצידה לא מגישה את הצופים שאין לה לקונאן.
מצד שני, כל מה שקונאן שומע מ-NBC זה שהוא חייב להתמתן ולרסן את השיגעון שלו, כדי להתאים את עצמו לקהל של 23:30 בערב. מניסיון, אין דבר שג'ינג'ים שונאים יותר. פלא שכל מה שהוא עושה מאז שהתפרסמה הכוונה של הרשת להזיז את ה"טונייט שואו" הוא לנעוץ את העקבים בצלעות של הבוסים שלו?
נושך כל מה שזז
כמי שסוף סוף גילה פירצה דרכה הוא יוכל לתעל בעליזות את התסכול שלו, קונאן קורע את הזמם מעליו ונושך כל מה שזז מסביבו. השבוע הוא הספיק לכנות בעדינות את מנהלי הרשת "צאצאי עיזים נטולי שכל" בספרדית, להבהיר שאם הם רצו שאף אחד לא יצפה בו, הם יכלו פשוט להשאיר אותו ב-NBC והשטיק האחרון - לבזבז מיליון וחצי דולר על מערכון של דקה אחת - הדמות החדשה, וכנראה קצרת המועד בתוכנית שלו היא המכונית היקרה בעולם - בוגאטי ויירון.
קונאן רכש אותה מהתקציב של NBC, חיפש אותה לעכבר והשמיע ברקע את "סטיספאקשן" של הרולינג סטונס, בתקווה שתשלום התמלוגים ירושש את הקודקודים. וזה לא נגמר בקונאן. יש מכות? תסמכו על המגישים האחרים שהם לא ישארו בחוץ; קונאן בועט בלנו, לנו מחזיר לקונאן. ג'ימי קימל (ABC) מחקה את לנו, לנו יורד על דיוויד לטרמן (CBS) ולטרמן מחזיר ללנו, ומנצל את ההזדמנות כדי לפתוח פצע ישן בין השניים, ולחטט בו בחיוך מתענג, כמו טיילר דרדן במעגל כאפות.
אבל במקום שכולם חוטפים יש מרוויח אחד גדול – הצופה. אין ספק, השבוע האחרון היה כנראה השבוע הכי מצחיק של קונאן מאז קיבל את המושכות של ה"טונייט שואו". ואל תסמכו עלי בעניין הזה, מספיק לשאול את הטבלה. אחרי שאיבדה 52 אחוז מהצופים שלה תוך חצי שנה, כשהיא רושמת בנובמבר האחרון את הרייטינג הנמוך ביותר שלה מזה 15 שנה, ה"טונייט שואו" רושמת עליה של 60 אחוז ברייטינג הכללי, 80 אחוז בקהל היעד של המפרסמים, ובעיקר מאכילה אבק את לטרמן, שדרך על קונאן בין היתר בזכות שערורייה מתוקשרת משלו.
קונאן עצמו נהנה עכשיו מעדנה מחודשת, והמניות שלו בשיא. ברור, לא נעים לעזוב תוכנית דגל אחרי שבעה חודשים, אבל החלופה לא היתה מוצלחת יותר. ימי הזוהר של NBC כבר חלפו, והיא כבר לא ה"Must See TV" שאמריקה הכירה. ג'וני קרסון הוא המיתולוגיה שעל ברכיה גדל קונאן, אבל ה"טונייט שואו", לפחות בלוח השידורים הנוכחי, היתה קוברת אותו.
פיצויים בכיס ורום בלב
עכשיו הוא יוצא לחופשי עם הסכם פיצויים נאה (פלוס 13 מיליון דולר שיחולקו לצוות שלו), רום בלב וליבידו טעון. את הזכויות על הנכסים הרוחניים שלו
התעקשה NBC לשמור אצלה ("טוב לדעת שאנחנו חיים במדינה בה דוב מאונן וכלב עם סיגר בפה נחשבים לנכסים רוחניים", הגיב קונאן), אבל אל דאגה, הראש האדמוני ימציא לכם פטנטים אחרים.
NBC, לעומת זאת, עשתה את כל השגיאות האפשריות, כשלא הבינה שכדי להוציא את היד מהצנצנת, היא חייבת להרפות לפחות מסוכרייה אחת. המצב מלכתחילה לא היה פשוט – NBC התחייבה, וכשהגיע הזמן לעמוד בהתחייבויות שלה, התברר שלא היא ולא לנו באמת רוצים לעשות את זה. NBC היתה צריכה לחתוך, אבל חשבה שתוכל לקמבן את עצמה החוצה.
כדי להשאיר את אובריין היא הבטיחה לו את ה"טונייט שואו". כדי להשאיר את לנו - היא הבטיחה לו את הפריים טיים. ככה היא הרסה את הפריים טיים, דרסה את ה"טונייט שואו", ועכשיו היא נפרדת מהבוננזה, מהמוניטין שלה ומלא מעט כסף. לנו ימשיך להיות נכס חשוב, ואולי אפילו יחזיר את הרייטינג ל"טונייט שואו", אבל כמה זמן הוא כבר ישאר שם עד שיפרוש?
לפני ארבע שנים התארח אצל אובריין שדרן הרדיו, הווארד סטרן. אז עוד היה נדמה שההעברה בין לנו לקונאן תלך חלק, ולנו יפרוש כמו
שהבטיח (בין היתר מפני שהוא "לא מבלה מספיק זמן עם המכוניות שלי", כמו שטען בהודעה על ההחלפה). סטרן בחור גבוה, ממש כמו קונאן, בערך 1.95. יכול להיות שדברים שרואים משם לא רואים מכאן – הוא הזהיר את קונאן שלֶנו שהוא וורקוהוליק, ושלא נראה לו שהוא יוותר על המשבצת שלו כל כך מהר. סטרן הוא האדם שהמאזינים שלו הקשיבו לו כדי "לשמוע מה הוא יגיד עכשיו", אבל קונאן אפילו לא חלם להקשיב לסטרן.
היום (שישי) תשודר בארה"ב התוכנית האחרונה של ה"טונייט" עם קונאן על ההגה. האורח האחרון שלו יהיה וויל פארל, שהיה גם הראשון להתארח אצלו לפני שבעה חודשים. קונאן והתוכנית יצאו לחופשה שתוכננה מראש, במהלכה (פברואר) קונאן יתארח בתוכנית האחרונה של לנו. אובריין יחזור בספטמבר, מן הסתם ברשת אחרת, שם הוא יוכל, על פי החוזה שלו, "לצחוק על המעסיקים הקודמים שלו, אבל לא ללכלך עליהם". אם תשאלו אותי, רוב הסיכויים הם שהוא ירצה להגיד להם תודה.
