היא גורמת לי להרגיש שהיא שלי, כל הזמן

שנתיים זה הרבה או המון?

אני אוהב לחגוג איתה את החיים, ממש כמו בסרטים צועניים, שמחה אמיתית ורועשת, אבל גם עדינה ומופנמת, בלי זהירות ועם כל הלב. לפעמים אני אפילו שומע אותה רוקדת לכבודי. 

במקצוע שלה היא מתעסקת בדברים שגודלם נמדד במיקרונים, בהכי קטן שאפשר לראות, היא מסוגלת לעשות חור בדופן של משהו מתחת למיקרוסקופ, ובמקביל היא מסוגלת לראות את האופק מקצה לקצה, מבלי לפקשש אף שקיעה או ירח באמצע היום. 

מאז שאני איתה אני כותב אחרת, פחות ממהר, פחות רוצה כבר להגיע. היא מבינה לליבי, המשפט הזה כל כך תפור עליה, היא מסוגלת לקחת את הרגישות שאני מציע ולהפוך אותה גם לתובנות, כאלה שיאפשרו לנו להמשיך ולאהוב באומץ ולעומק. "הלב פחדן מטבעו", היא אוהבת למלמל לפעמים, ממלמלת ומחבקת. 

תענוג גדול להיות היפוכונדר לידה

היא מכירה כל כאב בגוף שלי, מציירת מפה של כל הנקודות שכואבות, באמת מכירה אותן ובהן, לא מתווכחת על שום כאב, "כאב זה כאב" לא משנה למה או ממה הוא נגרם. תענוג גדול להיות היפוכונדר לידה, והיא אפילו מבינה בתרופות ובתופעות לוואי.

למה לנו לצאת מהבית? אנחנו הולכים לעיתים נדירות לאירועים כאלה או אחרים, רק כאלה שאין ברירה ואי אפשר לחמוק מהם, יש לנו אפילו תחפושת נהדרת של אנשים מהוגנים, חזות של זוג מקסים, אבל אף אחד לא יודע שלא משנה איפה שנהיה, ולא משנה מה מתרחש מסביב (בינינו, מה כבר מתרחש בדרך כלל מסביב?) תמיד נהיה ביחד, נרקום מזימות, מסתקרנים מחדש זו מזה, מתלחששים, מצחקקים כמו זוג ילדים מאוהבים. החברים שלנו מתלוננים שאין מה להזמין אותנו, שבין כה וכה אנחנו מסתגרים ביחד בפרהסיה.

בדרך כלל היא מתגלגלת מצחוק, בעצם זה אחד הדברים שאני הכי אוהב בעולם, לגלגל אותה מצחוק, לדגדג לה את המחשבות האלה שמביאות צחוק גדול ועמוק. 

היא נכוותה ברותחין, אבל לא מסתפקת בפושרים

היא באש ובמים, היא עומדת אתי מול הכל, מול כל המפלצות, מול כל הזריחות והשקיעות שהחיים האלה מציעים. היא לא מפחדת להסתכל לאש בעיניים, אפילו לגעת בה לרגע. היא נכוותה ברותחין, ולמרות זאת היא לא מסתפקת בפושרים.

היא שייכת לצד השפוי של החיים, היא נולדה שם גדלה והתחנכה שם. כן, פעם עוד היו מתחנכים בשביל להיות אנשים, ''מענטשים", בני אדם מהמין שהיא שייכת אליו, זה מין מכלול של הגינות ויושרה, בשילוב אכפתיות חלוציות ואפילו ציונות, מהסוג הישן שלא מתיימר לשנות את כל העולם. 

אפשר לחזור אליה ממסעות, היא מחכה ערנית ומלאת חיוּת, מחכה שתספר, מחכה להקשיב, יודעת להשתתף ולשתף, היא שותפה מהסוג שאפשר רק לחלום עליו, שותפה אמיתית של 100 אחוז, כל אחד אחראי על כל מאת האחוזים האפשריים. 

היא אחלה פרטנרית למסעות מכל סוג שהוא. היא לא מפחדת מהלא ידוע, הרי היא הלא ידוע בעצמה. היא סלחה לעצמה, מראש מההתחלה, מה שהופך אותה לסבלנית כלפי עצמה, נינוחה על באמת. 

אנחנו מתאהבים בגלים, בכל סיבוב או מדרגה הגל שוטף יותר, הגל מעיף יותר גבוה, יותר מהפעם הקודמת, יותר ממה שציפית, ובעיקר יותר ממך. כדרכה של האהבה היא באמת חזקה מאיתנו, חזקה בטוב.

רק איתה.