במשרד להגנת הסביבה מעריכים שיש בישראל אלפי אתרים בהם הקרקע מזוהמת ומסוכנת. אלא שנכון להיום אין אף גורם מקצועי בישראל שיודע לומר בדיוק בכמה קרקעות מדובר, היכן הן ממוקמות ואילו זיהומים זקוקים לשיקום דחוף. התעלומה הסביבתית הזו, שממתינה כבר תקופה ארוכה לפתרון, עושה היום (א')
צעד ראשון קדימה עם בחירתו של זוכה במכרז בנושא.
החברה שזכתה היא חברת "אל.די.די טכנולוגיות מתקדמות", ובמסגרת עבודתה יוערך היקף הקרקעות המזוהמות בישראל ויתבצע איפיון של המזהמים השונים, עלות הטיפול בהם ושיקום הקרקעות. במשרד להגנת הסביבה ציינו כי עבודה זו מבוצעת במסגרת קידום הצעת החוק הממשלתית שהם מגבשים בנושא - חוק שמתעכב כבר תקופה ארוכה ושבגללו סירב המשרד לתמוך בהצעת חוק פרטית שהוגשה
בכנסת הקודמת.
עוד על קרקעות מזוהמות:
כיום מצוי בידי המשרד להגנת הסביבה מידע בדבר כ-1,250 אתרי קרקע מזוהמת בדלקים, שמנים, מתכות כבדות ותרכובות שונות, שמרביתם מהווים סכנה בריאותית וחלקם אף ידועים או חשודים כמסרטנים. באתרים אלו, ללא טיפול סביבתי ושיקום ראוי, קיים סיכון ממשי לבני אדם. הסיכון הוא בנשימה של גזים הנפלטים מהקרקע (ועלולים להצטבר במרתפים למשל), וגם במגע עם העור, בליעה או נשימה של חלקיקי קרקע מזוהמת. באתרים אלו ישנו גם סיכון לטבע, לחי ולצומח.
במשרד מעריכים כי לצד האתרים הידועים, שבישראל ישנם עוד אלפי אתרי קרקע מזוהמת, שטרם אותרו או זוהו. במסגרת העבודה יבוצעו לא רק בדיקות באתרים החשודים אלא גם סקרים היסטוריים ברמה ארצית וברמה מקומית, בניסיון ראשון למפות ולכמת את מימדי הבעיה, ולאתר את בעלי הקרקעות והמחזיקים בהן.
להגדרה של קרקע כמזוהמת יש השלכות כלכליות רבות. ההגדרה משנה את ערך הקרקע, ומגבילה פיתוח או בנייה עליה עד לשיקומה. עלות תהליך הטיפול והשיקום של קרקע מזוהמת הוא יקר מאוד, ולכן יש דחיפות רבה באיתור הקרקעות לצורך גיוס התקציב לטיפול בנושא. כמו כן יש חשיבות רבה באיתור הקרקעות משום שהזיהום מתפשט ועלול לזהם קרקעות סמוכות.
