בתערוכת "ישראוויין אקספו" שתתקיים בפברואר, יקיימו יקבי רמת הגולן טעימה של יינות שונים, בינהם יינות אדומים וגם יינות קינוח. אחד מהם, מוכר ומבוקש בכל שנה, הוא ה"הייטסויין", יין קינוח שמיוצר מענבי גווירצטרמינר.
את הענבים בוצרים בתכולת סוכר גבוהה ואז מקפיאים אותם. בתהליך ההקפאה וההפשרה יוצאים מים ממוהל התאים והסוכר שבהם הופך מרוכז עוד יותר. סוחטים את האשכולות וממצים את התירוש המרוכז. את התירוש מתסיסים, בתהליך איטי וממושך, לאורך חודשיים לערך, כשבסופו של דבר נוצר יין מתוק מאוד, בעל תכולת אלכוהול של כ-12%.
ההייטסויין הוא אחד מיינות הקינוח המתיישנים הלבנים הבודדים שיש לנו. שווה היה לכן לערוך טעימת אורך שלו, מבציר 2003 ועד 2007. יינות מהסגנון
הזה מפתחים לעיתים ארומות מינרליות – כאלה שמזכירות נפט ממש. זה נפוץ בעיקר ביינות ריזלינג, אבל אפשר לראות את זה גם ביינות שרדונה וגווירצטרמינר, תלוי במקור ובשנה. בדרך לשם, היינות עוברים שינויים אחרים, כאשר ארומות החבית מתחילות לעלות ולהשתלט על היין, אחרי שהפרי הרענן מתבגר ודועך. לצד אלה, טעמתי גם שני יינות מהסדרות הנמוכות יותר של יינות הקינוח: המוסקטו והמוסקט של היקב, מהבצירים הנוכחיים בשוק.
מוסקטו 2009
פרחוני וקליל באף. יין מקסים וחמוד. קצת מתוק, אבל יופי של יין. שתו אותו עם אוכל אסיאתי, והכי חשוב - עם בן או בת זוג. אפשר גם לארוחת בוקר. אפשר בכוס גבוהה, עם פטל טרי או גרגר אחד של פרי יער. 42 שקלים. 9% אלכוהול.
רמת הגולן ירדן מוסקט 2008
באף יש ארומה כשותית מעניינת, נחמדה. הפה מתוק, אבל לא בשרני ומעיק, אלא חלק וטוב. החומציות מאוד מאוזנת. מפתיע מאוד היין, יין קינוח ש"נופל בין הכסאות" לדעתי, וקצת נשכח. 42 שקלים. מומלץ מאוד.
הייטסוויין 2007
פרי דבשי, מתוק וצעיר. מאוד עמוס. הפה עגול, מאוד מתוק ועם זאת מתובל ואפילו חריף. מאוד טעים ופירותי בשלב הזה, פרחוני, לדר ומשמש מאוד בולט. איכשהו היין הזה מזכיר מאוד את היין מבציר 2004. אם בעוד שלוש שנים הוא יהיה כמותו – זה פשוט יהיה נפלא. 110 שקלים.
הייטסוויין 2005
מרגישים יפה את העץ, שיושב מעל ליין. מתוק להפליא, בעל חומציות טובה ואיזון. יורד מאוד לאט בגרון, מתון וכבד. טיפה יותר חומציות והוא היה מושלם. לצד זה שהוא מאוד סירופי, הוא עדיין יין מרתק. שאפו.
הייטסוויין 2004
הפטרול מתחיל לצאת: הפה עדין, הגוף לא עמוס מדי, והסיומת מעניינת וארוכה. בזכות פחות דבשיות, היין יותר אלגנטי. ולא מרגישים את העץ, כמו זה של ה-2005. מאוד מאוזן, ללא משהו בולט לכאן או לכאן. יין טוב.
הייטסווויין 2003
מאוד עצי – מאוד קוניאקי. הדבשיות עדינה בפה: היא לא כבדה מאוד. היין מתובל. צריך לשתות את היין עכשיו, ולהנות ממנו מאוד, או לקחת סיכון ולהשאיר אותו עוד שנה, לראות מה יקרה. תלוי בכם.
אם יינות קינוח יותר מדי מתוקים בשבילכם, ואתם מחפשים משהו "חריף" יותר ללכת עליו, למה שלא תנסו להרכיב לעצמכם משקה מאחד מהליקרים והשנאפסים שיש בשוק:
משל התאנים, השאירו מאחור את הפידג'ים למיניהם, שהם באמת מתוקים מאוד, ונסו את הדבר האמיתי - בוחא. ליטר של בוחא גולד המצוינת יעלה לכם 126 שקלים. היא עגולה ושמנמנה, עם הרבה פרי וגם משהו מיוחד, שוקולדי ומעושן, לצידו. יופי של משקה לסיום ארוחה.
קירש, Eau de Vie של דובדבנים של בוולנד יעלה 55 שקלים ל-700 מ"ל: ארומות דובדבן עדינות, כשגוף המשקה עצמו טוב, ולא אלים מדי. מומלץ אותו למשל בקוקטייל החורפי הבא.
מנה וחצי קירש בוולנד
1 חלבון ביצה
1 כפית סוכר
1/2 כוס קפה חזק
חופן קרח
אופן ההכנה:
- משקשקים היטב את הקירש עם החלבון, הסוכר והקרח ומסננים לכוס קוקטייל.
- סוגרים למעלה עם קפה חם, בזהירות.
ליקר פירותי קלאסי נוסף הוא האמרטו די סרונו: ליקר בעל טעמים שקדיים, שמיוצר מערבוב של שמן זרעי משמש, פירות ועשבי תיבול שונים. בקבוק של הליקר המפורסם הזה יעלה לכם 145 שקלים לערך.
שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק
"
