שתף קטע נבחר
צילום: jupiter

"לגדל ילד בלי אמא, זה לא מובן מאליו"

עם חמש עשרה מזוודות, 2 סלקלים, עגלה וזוג תאומים קטנטנים, חזרו רן ואליעזר, זוג הומואים, מארה"ב, אחרי הלידה המרגשת של הפונדקאית שלהם. עכשיו, כל מה שנשאר, זה רק לחתל, להאכיל, שוב לחתל, שוב להאכיל... "זה אפס לעומת טירונות", מספר אליעזר, שלקח על עצמו את חופשת הלידה

"זה בכלל לא היה טריוויאלי בעיני להפוך להורה ופתאום מבשרים לנו שמדובר בתאומים", מספר רן קוצר (44), מפיק ראשי ברשת, על היום שבו הוא ובן זוגו אליעזר סקר (43), יבואן מלגזות, התבשרו בבשורה הכפולה.

 

דרושות: תורמת ביצית ופונדקאית

ממעמקי ההורות הטרייה לתאומים בני 4.5 חודשים הם מתבוננים על התהליך שעברו בדרך למשפחה שהם היום. "זה התחיל מזוג חברים שלנו, שהחל תהליך של אימוץ שלא הצליח וגרם למפח נפש גדול. החברים פנו לחברת "סירקל סרוגוסי", שמטפלת בפונדקאות בארה"ב. הם היו הזוג הראשון בארץ שעשה את התהליך הזה ואנחנו ליווינו אותם צעד אחר צעד. בסוף החלטנו להצטרף ופנינו גם אנחנו לעמותה שדרכה עשינו פונדקאות", נזכר רן.

 

מדובר בתהליך שאורך חודשים ארוכים. "בהתחלה נדרשים למצוא במקביל תורמת ביציות ואישה שתשמש פונדקאית. החברה שלחה לנו פרופילים ונתונים ואנחנו עשינו את הבחירה כפי שהתאים לנו", הוא מסביר. "כשחיפשנו תורמת, ניסינו להתחקות אחרי מטען גנטי ומחלות במשפחה. חיפשנו אישה משכילה שאין לה בעיות בהיסטוריה המשפחתית.

 

"לגבי הפונדקאית זה שונה. איתה גם יכולנו להיפגש ולמעשה ליווינו אותה בכל ההיריון, קיבלנו את כל הבדיקות, ראינו כל אולטרסאונד. היה לנו חשוב להתרשם ממנה באופן בלתי אמצעי בפגישה של פנים מול פנים ולא רק ברשת ולכן נסענו לפגוש אותה בארה"ב".

 

הכתבות הקודמות בסדרה

 

"שנינו ההורים"

הם החלו את התהליך עם פונדקאית אחת, אבל שבועיים לאחר שהוחזרו הביציות המופרות לרחמה ההיריון נפל. "זה היה מפח נפש גדול", הוא נזכר "ואז החלפנו פונדקאית ובחרנו אישה בעלת משפחה, נוצריה אדוקה, שעושה את זה מתוך רצון לעזור למי שאין לו ילדים".

 

 

ביציות התורמת הופרו על ידי זרעים של אליעזר ורן, אבל הם לא מגלים מי האבא הביולוגי של התאומים, יונתן ואיתמר. "אנחנו כמובן יודעים כי לצורך הרישום של הילדים הם עברו בדיקת די.אנ.אי, אבל אנחנו לא אומרים כי לגבינו זה לא חשוב. שנינו ההורים. הילדים גוירו בארה"ב לפני שובם לישראל והם נושאים דרכון אמריקאי כיאה למי שנולדו בארצו של הדוד סם. "את הליך האימוץ התחלנו כאן בארץ, אבל טרם השלמנו אותו", מספרים השניים.

 

רן מסביר שחברת "סירקל סרגוסי", שדרכה עשו את הפונדקאות, היא חברה אמינה ולכן לא התעוררו אצלם שאלות בנוגע למהימנות הפרטים שנמסרו להם על התורמת ועל הפונדקאית. למעשה, "כל אחת מהנשים מתחייבת לענות על שאלון מפורט מאוד שנותן לך הזדמנות להתרשם", הוא מסביר.

 

ואיך התקבלה בשורת התאומים? רן אומר שכתאום בעצמו הוא מכיר את הפלוסים והמינוסים. "לאליעזר זה היה פחות חשוב אם יהיו לנו בנים או בנות. אני העדפתי שאלה יהיו תאומים בנים כי בבנים אני מבין קצת יותר", הוא אומר בחיוך. "אבל הייתי מקבל באהבה כל אחד".


 פיקניק משפחתי. "למה לא עשיתי את זה קודם?"

 

"זה אפס לעומת טירונות"

רן ואליעזר נסעו לארה"ב שוב לקראת הלידה. "יצאנו משלחת גדולה, שכללה גם את אמא של אליעזר וגם את דודה שלי והן עזרו לנו מאוד. בימים הראשונים, בנוסף לכל הטיפול בתינוקות, היה צריך לטפל בכל ההליכים הבירוקרטיים של הרישום והוצאת הדרכונים", הם מסבירים. הם שהו כחודש בארה"ב, שאותו חילקו בין עיר הולדתם של התינוקות בקנטקי ובין ניו יורק, שם נרשמו התינוקות בקונסוליה הישראלית.

 

"למרבה ההפתעה, למרות שמדובר במיד ווסט השמרני של ארה"ב, קיבלו אותנו שם בצורה נהדרת", מספרים השניים. "הקהילה היהודית שמחה לערוך שוב ברית מילה, אירוע נדיר במושגים שלהם, והרב הרפורמי הזמין אותנו לארוחת צהריים בביתו. גם בבית היולדות התייחסו אלינו בחמימות".

 

אליעזר מספר שהחזרה לארץ הייתה מרגשת ביותר "במשך שנים דמיינתי איך זה יהיה, והנה פתאום זה קורה ועל זה נוספים שני ילדים וחמש עשרה מזוודות וסלקלים ועגלה", מאז נראים החיים שלהם במרוץ מטורף בין החתלה לאמבטיה. "הלידה היתה 3 ימים אחרי שהגענו לארה"ב, בדיוק כשהסתדר הג'ט-לג ומרגע שקיבלנו את הטלפון לא היה יום ולא לילה.

 

"איתמר ויונתן אוכלים כל שלוש שעות ועד שעוטפים ומסדרים אותם, מגיעה שוב שעת האכלה. זה אפס לעומת טירונות ולי היתה טירונות מאוד קשה. עכשיו כשמתחילים להכיר אותם והם כבר מחייכים, אני מבין על מה כולם דיברו".

 

"זה הליך מאוד מורכב"

אליעזר לקח על עצמו את חופשת הלידה ורן חזר לעבודה כעבור שבוע. "אחרי שראיתי איך זה מרגיש כשילד אחד בוכה, השני רעב, שוקו (הכלב של המשפחה) חולה ורוצה תשומת לב וגם הטכנאי של הטלפון מגיע לסדר את האינטרנט שלא עובד, הבנתי שאני צריך עזרה", הוא מודה. "לכן עכשיו חזרתי לעבודה ולקחנו מטפלת לכמה שעות".

 

חלוקת התפקידים בינו לבין רן עובדת היום כמו סרט נע בדרך למקלחת ועד שהקטנים נרדמים. "אמא שלי אומרת שאנחנו עושים זאת טוב יותר מכל אישה שהיא מכירה", מוסיף אליעזר. "זה נראה שהכל פשוט, אבל ברור שלגדל תינוקות בלי אמא זה לא מובן מאליו. יש לזה היבטים מנטליים ורגשיים. הרי כאן יש אמא ואנחנו וויתרנו עליה.

 

"זה קשה יותר מהורות משותפת שבה יש אמא ואבא וגם העובדה שעשינו את זה רחוק מהבית לא הקלה על כל העניין. אני גם מרגיש שלמרות הפירגון הגדול מסביב, לאנשים זה עדיין נראה כמו מדע בדיוני לקחת ביצית של אישה אחת ולהכניס אותה אחרי הפריה לרחם של אישה אחרת. במשך חודשים הסברנו את זה לבני המשפחה שלנו ובהתחלה הם התייחסו לזה כאל בעיה או כאל 'תרגיל', כמו שהם כינו את זה. יש לי עובדות חרדיות שאיתן אני בכלל לא יכול לדבר על זה. זה הליך מאוד מורכב מהרבה בחינות וזה בלי להזכיר את ההיבט הכלכלי. זה עדיין מעשה חלוצי וחריג".

 

"למה לא עשיתי את זה קודם?"

שניהם הולכים עם הקטנים לטיפת חלב. בלי לקבוע מראש לאליעזר קוראים 'אבא' ולרן 'אבא רן' את שם המשפחה הם עומדים לשנות לשם אחד שיכיל את השמות של שניהם. אליעזר עדיין עובד הרבה מהבית ונמצא עם הילדים בשעות היום. אבא רן מתעורר בלילה וגם מוציא את שוקו. אליעזר מתעורר בחמש בבוקר ומחליף אותו. בטקס האמבטיה רן מפשיט ומלביש ואליעזר מקלח ושר. הבנים לא זהים. "אי אפשר להתבלבל בינהם. היתה פעם אחת שטעיתי עוד בבית היולדות, אבל עכשיו ההבדלים נורא ברורים", מספר האב הגאה.

 

"היום", הוא אומר, "אני לא מרגיש בחסרונה של אישה במודע. אולי בתת מודע העובדה שהם בנים עושה את זה יותר קל. אני מאמין שאם הדברים החשובים יתקיימו, כלומר שהצרכים שלהם ימולאו, שינתן להם בטחון אישי, החסר פחות יורגש. וגם חלוקת התפקידים ביננו בוודאי תלך לכיוונים יותר סטריאוטיפיים. אחד מאיתנו יהיה יותר אמהי והשני יותר אבהי, שוב, לפי הסטריאוטיפ. אבל המילה 'אמא' לא תהיה בלקסיקון".

 

למרות שחשבו בתחילה על הורות משותפת עם אישה, אליעזר הבין מהר מאוד שזה לא יתאים לו. "יש צורך בשיתוף עם אישה שלא מוכרת לנו. אנחנו יודעים איך זה עובד בינינו ואם היה או יהיה לאישה בעל או חבר או בת זוג זה היה הופך את הכל להרבה יותר מסובך. בטח היינו רבים כל הזמן". הוא מודה שזו עבודה קשה לגדל תינוקות, במיוחד תאומים. "כמה שלא הכינו אותנו לזה, אתה לא מבין את מלוא המשמעות עד שאתה לא חווה את זה ממש. רק לפני שבוע הצלחתי להתארגן ולרדת איתם לבד לטיול. יחד עם זה הוא לא מתחרט על שום דבר והלקח הגדול שלו מסתכם במילים: "למה לא עשיתי את זה קודם, לפני שהתחילו כאבי הגב?"

 

האם הוא מתכונן לשיחה שבה ישאלו הילדים יום אחד איך הגיעו לעולם? "אני מנהל אותה בראשי כבר עכשיו", הוא מודה. "אני חושב שהם יבינו שאם יש שני 'אבאים' אז מדובר בהפריה חוץ גופית. זה אולי לא שכיח, אבל עם הזמן משפחות כמו שלנו יהיו מחזה יותר ויותר מקובל. ללא אישה ברקע".

 

לאחרים ממליץ אליעזר לא להתמהמה. "זה הליך יקר מבחינה כלכלית, שיכול לנוע בין 150 ל-300 אלף דולר ומאחר ומדובר ברפואה פרטית, ללא ביטוח, אתה לא יכול לדעת איך זה יגמר, אבל אני לא יכול לחשוב על חיי בלי הילדים האלה".

 

ולמי שחיכה ולא עשה הוא אומר: "זה אף לא מאוחר מדי". עם הפנים לעתיד הוא ורן מתכננים משפחה גדולה. הם עדיין מעדיפים את אופציית הפונדקאות בארה"ב ולא בהודו. "זה יותר קל מבחינת השפה והמנטליות. זה בדיוק כמו ההבדל בין לנסוע להודו לטיול או לנסוע לארה"ב", הוא מסביר. הפונדקאית שנורא גאה, קיבלה מהם בחודש שעבר תמונות של התאומים וברכות לשנה החדשה. "אנחנו שומרים איתה על קשר", הם מספרים.  

 

  • בתאריך 10-13.2.2010 יתקיים במרכז הגאה שבגן מאיר בתל אביב כנס "משפחות הקשת" - הכנס הראשון להורות גאה בישראל. הכנס יכלול הרצאות, הפעלות, רבי שיח וסדנאות, ובסוף השבוע גם הפעלות לילדים, הקרנות סרטים והופעות. רכישת כרטיסים ופרטים נוספים בטלפון: 03-5252896/7 וכן באתר  או בקבוצת הפייסבוק proud families

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים