כלא הנשים

"במיטה הוא משך לי בשיער. כל אגורה שהרווחתי הייתי צריכה לתת לו. כשנפגשתי עם הוריי הוא העניש אותי. כשהעזתי להתלונן הוא החרים אותי". ארבע שנים וחצי היא חיה "כמו בכלא", בקומונה של גואל רצון. עכשיו, בפעם הראשונה, היא מגוללת את גרסתה לצד האפל של החיים במחיצתו. מוסף "7 ימים" מביא מונולוג ייחודי ומרתק מפיה של דבורה רייכשטיין, האישה מספר 17 של גואל רצון.

רייכשטיין מספרת על הפגישה הראשונה עם "הגואל" בבית החולים כשהייתה בחודש השמיני, על ההחלטה להצטרף לקומונה, על שיגרת החיים הקשה ועל היחס המשפיל מצד רצון.

היום היא בחובות כבדים של עשרות אלפי שקלים, אחרי שיחד עם הנשים האחרות מימנה לגואל רצון בילויים ונסיעות לחו"ל, והכל מדמי הביטוח הלאומי ושכר העבודה המועט שהרוויחה מחוץ לבית.

"סיימתי לרצות תקופת מאסר, ואיני עוד האישה שהייתי", היא כותבת. "איני עוד האישה שרק לפני חודש שלחה לו הודעת ביוץ מהטלפון הנייד וכתבה לו: 'רציתי להזכיר לך שאני בביוץ, ושאם זה מסתדר אשמח מאוד להיות איתך ולשאת את זרעך ברחמי. אוהבת אותך לעדי עד, אשתך־שפחתך'".

• הכתבה המלאה – ביום שישי ב"ידיעות אחרונות"