בית המשפט נגד "תחקיר הפדופילים
". אחד הנאשמים שפותה על-ידי תחקירנית ערוץ 10 להגיע לדירה שבה היתה אמורה להמתין לו נערה, זוכה היום (א') מעבירה של ביצוע ניסיון למעשה מגונה וניסיון להטרדה. השופט דן מור הסביר בהכרעת הדין, כי אחת הסיביות העיקריות לזיכוי היא שערוץ הטלוויזיה למעשה טמן פח לנאשם.
מכתב האישום,
שהוגש נגד הגבר שהציג את עצמו בשם ארנון, עולה כי הוא התכתב עם תחקירנית הערוץ, שהציגה את עצמה כ"סיוונוש 13".
| גיל-הר אחרי התחקיר |
|
| ראיון עם השריף / מירב קריסטל |
|
הביקורות על סדרת כתבות-הפדופילים בערוץ 10 לא מפחידות את דב גיל-הר. אין לו בעיה עם העובדה שגוף תקשורת מסחרי מבצע את עבודת המשטרה, או עם חשיפת החשודים בטרם הוכרע דינם. מבחינתו מדובר בעבודת קודש, ואם יהיה צורך, הוא יעשה אותה שוב |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
במהלך ההתכתבות ביניהם הוא יזם שיחות בעלות תוכן מיני, ואף שלח לה ציור גרפי לימודי של אברי מין גבריים ותמונות נוספות.
בהמשך הם קבעו פגישה בדירתה של "הנערה". הגבר הגיע לדירה, שם המתינה לו שחקנית הנראית ומאופרת כנערה צעירה. כאשר "ארנון" הוכנס לדירה, נטען בכתב האישום, השחקנית יצאה ודב גיל-הר דיבר איתו. השופט קבע כי במקרה זה קמה לנאשם ההגנה הנקראת "פח יקוש", כלומר, הנאשם הודח לביצוע העבירה, בנסיבות המקימות לו הגנה מן הצדק.
בנוסף קובע השופט, כי לא הוכחה הכוונה הפלילית הנדרשת. לדבריו, "טענת פח היקוש" בוססה בארצות-הברית בתחילת המאה הקודמת, לאחר שנקבע שם כי סוכנים פדרליים הטמינו פח למי שסברו כי הוא עבריין, ובכך הם שידלו אותו לעבור עבירה לצורך הבאתו לדין.
השופט הוסיף וכתב כי "במקרה זה כלל לא הוכח שהנאשם הינו פדופיל וכי הגדרת מונח זה הינו אהבת ילדים, אדם הנמשך לילדים או לילדות. לפדופיליה כנטייה חברתית פנים רבות. המשיכה עשויה להיות לילדים או לילדות בגילאים שונים, שאינם מוגדרים ובמקרים רבים הפדופיל כלל אינו מקיים יחסי מין עם הילד או הילדה, אלא בנסיבות של גילוי עריות. לא תמיד מעשי הבוגר יהוו פגיעה בילד. כדי להיחשב לפדופיל - אדם צריך לפעול למימוש תשוקותיו או לעסוק בסטייתו, כך שייגרמו לו ולאחרים מצוקה ונזק. רק אז המשיכה המינית הלא נורמטיבית אינה חוקית".
השופט מור כתב כי לא המשטרה ולא ערוץ 10 בחנו את ההגדרה ואת התאמת החשוד, כמי שמתאים לעמוד בגדרה. השופט הוסיף וכתב כי במחשב של החשוד לא היו תכנים מיניים פדופילים ונתפסו רק תמונות של נשים פוגעות בגברים וכלל אין מדובר בקטינים.
השופט קבע כי מדובר במקרה זה בשידול והדחה של התחקירנית של ערוץ 10, העוברים את גבול ההגינות. "התחקירנית מנצלת חולשה אנושית וממשיכה בשיחות ארוכות, אינה מגלה כל התנגדות, 'זורמת' לכיוון רמזים מיניים וראה זה פלא - הנאשם נלכד בפח". השופט קבע כי הוא מאמין לנאשם, כי לו היתה עולה התנגדות מפיה, ולו הקלה ביותר - מיד היה עובר לשוחח איתה על נושא ההעצמה הנשית שבו הוא מתעניין.
השופט הוסיף ומתח ביקורת על ערוץ 10 וקבע כי הורו לתחקירניות לעודד את האנשים איתם הן משוחחות, להיפגש עימן. לדבריו, אין כל שוני בין מצב זה
ובין מצב שבו עיתונאי משדל עבריין רכוש - לצרכי תוכנית טלוויזיה - לפרוץ לבית מגורים, תוך שהוא מציב שם את מצלמותיו על מנת לצלם את העבריין. לסיכום הוא כתב כי "התנהגות הערוץ והתחקירניות הנה התנהגות שאינה ראויה הפוגעת בזכויות האזרח".
גם בנוגע לעבירה של ניסיון למעשה מגונה, השופט קבע כי עבירה זו לא הוכחה וכי לא ניתנה לנאשם האפשרות לברר ולוודא כי אכן מדובר בפגישה עם קטינה, וכי "הנאשם כלל לא גמר בדעתו לבצע את העבירה ואף לכדי ניסיון הוא לא הגיע".
מערוץ 10 נמסר בתגובה להחלטת השופט: "אנחנו עומדים ב-100% מאחורי התחקיר בנושא הפדופיליה ובטוחים שכל מי שצפה בו יסכים שמדובר באנשים מסוכנים, שהאינטרס הציבורי מחייב את חשיפתם".
