בשם האב. 10 הערות לסיכום אליפות אוסטרליה
הגראנד סלאם הראשון של פדרר כאבא, סרינה אלופה אמיתית ומה אומר הקאמבק של הנין על סבב הנשים. וגם: הופעת הישראלים ולמה בכל זאת קשה לצפות בשראפובה?
כפי שקורה מדי שנה, שוב קיבלנו טורניר טניס מצוין כבר בינואר, על התחלת העונה, כשבקושי הספקנו להגיד שאנחנו מוכנים לתחילת השואו. שוב שבועיים איכותיים מאוד ב'דאון אנדר' ועוד אליפות אוסטרליה שהשאירה זכרונות נעימים.
הפעם לא היה לנו ת'רילר סטייל פדרר-סאפין הבלתי נשכח מאמצע העשור הקודם וגם לא גמר מטורף בחמש מערכות כמו פדרר-נאדאל של אשתקד. אבל בכל זאת, היו לא מעט דברים שניקח איתנו הלאה מהגראנד סלאם הראשון של 2010. קבלו 10 הערות לסיכום השבועיים נטולי השינה שעברו עלינו, חובבי הענף הכל כך יפה הזה.
1. הסוויט 16 של רוג'ר פדרר
לפני שנה בדיוק, המופע של רוג'ר פדרר בגמר נתן את האות לפתיחת הדיבורים על כך שמה שקרה במלבורן, הוא תחילת הסוף בקריירה של השווייצרי. זה החל עם הפסד בחמש מערכות ליריב הגדול, רפאל נאדאל, ונמשך עם בכי חסר מעצורים בנסיון לנאום בטקס הפרסים. שנה אחרי, באותו מקום, היה זה יריבו של פדרר שפרץ בבכי אחרי הגמר. והספקולצות העדכניות בהקשר של פדרר הן בדיוק שתיים: אחרי הגראנד סלאם ה-16 שלו (כמות שיא כמובן), לכמה הוא מסוגל להגיע? והאם יוכל להשלים 'סלאם' - זכייה בכל ארבעת המייג'ורס ברצף באותה עונה.
אחרי שהפך בקיץ האחרון לאב לתאומות, אפילו אוהדיו של המדורג 1 בעולם חששו כי פדרר כבר לא יהיה אותו פדרר. אין מה לעשות, כשמתעוררים כמה פעמים בלילה להחליף חיתולים או לטפל בחמודות הטריות, החיים כבר לא אותם חיים. אבל הפנומן מבאזל הראה בפעם המי יודע כמה מאיזה חומר הוא קורץ. כשהוא מטאטא את יריביו בזה אחר זה כאילו היו הם החיתולים של בנותיו, באמת שאין יותר מה להגיד. אנדרייב ודוידנקו עשו לו שרירים, אבל אפילו יכולת טובה של אנדי מארי בגמר רק הספיקה לו כדי להפסיד 3:0 מול הטוב מכולם. "אי אפשר לנצח אותו" קבע הצרפתי צונגה אחרי שהפסיד לרוג'ר בחצי הגמר ולא ידע עד כמה המשפט הזה נכון. פשוט מאוד - לא כוחות.
2. תריסרינה: ה-12 של וויליאמס
לעולם בכלל, ולשדרי יורוספורט בפרט, קל להלל ללא הרף את פדרר וכמעט לגנוח מהחבטות שלו במהלך המשחק. אבל גם לסרינה וויליאמס, למרות שאינה אירופאית והיא לא 'מכונת רייטינג' כמוהו, מגיע אותו כבוד.
12 תארי גראנד סלאם כבר יש לוויליאמסית, ממש כמו לבילי ג'ין קינג האגדית. אחרי כמה סיבובי חימום במלבורן, סרינה נאלצה לעבוד עד הקצה כדי להמשיך במסע ההגנה על התואר שלה. היא נמתחה עד טיפות האנרגיות האחרונות שלה ולראייה, השאגות האדירות שלה אחרי הנצחונות על אזרנקה ולי נה. ואם זה לא הספיק, אז בגמר קיבלנו עוד הצגה של אלופה אמיתית, שהתאוששה מ-13 נקודות ברצף של הנין ואחרי שהיתה עם הגב לקיר, הוסיפה עוד תואר לאוסף.
3. ברוכה השבה, ז'וסטין הנין
אלמלא היתה זו סרינה וויליאמס מהצד השני של הרשת, אלא כל בת אנוש אחרת מסבב הנשים, הקאמבק המופלא של ז'וסטין הנין למגרשים היה מסתיים בדיוק כמו זה של קים קלייסטרס ב-US Open האחרון - עם זכייה בגראנד סלאם הראשון אחרי החזרה מפרישה. לצערה של הבלגית הצנומה, שבועיים נהדרים שלה במלבורן הסתיימו "רק" בסגנות. היא עצמה אמרה "אני מאוהבת מחדש בענף הזה" ולכל אוהדי הטניס, גם לאלה מבינינו שפחות מחבבים אותה, לא נותר אלא להודות כי איתה, זו ליגה אחרת לגמרי. החזרה של ז'וסטין מוסיפה המון רמה, איכות ותחרותיות לסבב.
4. סבב נשים חזק? האמנם?
חזרתן המוצלחת של קלייסטרס והנין, בהמשך לנקודה הקודמת, מבשר מצד אחד על הגברת האטרקטיביות של הסבב וחזרת העומק עם הוויליאמסיות, הבלגיות והארמדה הרוסית המורחבת. מצד שני, אם קלייסטרס חוזרת משנתיים פרישה ולוקחת את אליפות ארה"ב כמעט בהליכה והנין לוקחת שוב מחבט אחרי 20 חודשי היעדרות ורחוקה מערכה אחת מזכייה, כנראה שמשהו בכל זאת לא דופק כמו שצריך בסבב הנשים.
5. הסיניות באות
בדרך כלל התרגלנו ששתי בלגיות (קלייסטרס/הנין) או שתי אמריקניות (האחיות וויליאמס, למשל) או שתי רוסיות ומעלה (שראפובה, סאפינה, דמנטייבה וכו' וכו') מגיעות לפיינל פור של טורניר גראנד סלאם. אבל באוסטרליה היו אלה לי נה וז'נג ג'י שעשו היסטוריה כאשר הציבו לראשונה שתי סיניות במעמד. המדינה המאוכלסת בעולם כבר מזמן מעצמת ספורט ולאט לאט היא מגיעה לטופ בכל הענפים, עכשיו גם בטניס. עם משחק התקפי כמו של לי וז'נג, הצופים הם הנהנים העיקריים.
6. מה יהיה עם נאדאל?
ובחזרה לסבב הגברים. אחת השאלות הלא פתורות אחרי אוסטרליה 2010 היא עתידו של רפא נאדאל. המדורג 2 בעולם נאלץ לפרוש ברבע הגמר מול מארי אחרי חזרת הכאבים בברכיים, אותן ברכיים בגללן השור ממאיורקה החמיץ חודשים לא מעטים מהעונה שעברה. על העומס שהטיל על עצמו רפא כבר דובר רבות וכעת לא נותר אלא לקוות שהגוף שלו ישרוד כדי שנוכל ליהנות גם בשנים הקרובות מאחד הכשרונות הגדולים בתולדות הענף.
7. הכירו את גוראן איבניסביץ' החדש
נקודת האור בטורניר הגברים היתה מרין צ'יליץ', או אם תרצו, גוראן איבניסביץ' מודל 2010. המגדלור הקרואטי אולי לא כריזמטי עדיין כמו מודל החיקוי שלו, אבל את הטניס הנהדר שלו, בנוסף להגשות האימתניות, יש לו גם יש. צ'יליץ', שנכנס היום לראשונה לטופ 10 העולמי, הדיח במותחני 5 מערכות את דל פוטרו ורודיק, לפני שנעצר מול מארי בחצי הגמר. מה שבטוח, גם הוא יניף בקרוב גביע גראנד סלאם (אם פדרר ישאיר לו פירור כלשהו,כמובן).
8. ישראל עולה: פאר וארליך
את הצד החיובי של ההופעה הישראלית במלבורן סיפקו שחר פאר ויוני ארליך. הראשונה הזכירה ימים נשכחים מהעבר, עם לילות לבנים לאוהדי הטניס בארץ, כאשר אחרי תקופה לא קצרה שרדה עד הסיבוב השלישי, שם נעצרה מול ווזניאקי. ארליך, שמנסה לטפס חזרה לצמרת אחרי פציעה ארוכה, היה במרחק נקודה מהעפלה לחצי הגמר. כולנו תקווה שרבע הגמר כאן רק יזניק אותו חזרה למקומו הטבעי.
9. ישראל יורד: סלע ורם
מהצד השני של המטבע, אפשר למצוא את דודי סלע ואנדי רם. הראשון, שפתח את העונה נהדר עם חצי גמר צ'נאי, הפסיד סיבוב ראשון
שני ברצף, ועוד לאוקראיני אלמוני עם דירוג שלא אמור לדגדג את דודי. בשבועות הקרובים נדע האם היתה זו רק מעידה או תחילתו של מיני משבר. רם, שפותח העונה זוגיות עם הצרפתי לודרה, הודח גם הוא בסיבוב הראשון, בסימן מדאיג לשותפות החדשה, שעוד צריכה להוכיח את עצמה.
10. אוי, מריה, מריה
אין זה סוד שמריה שראפובה, אחת הטניסאיות היפות בסבב, גורמת ללא מעט אוהדים לצפות במשחקיה רק בגלל שזו היא. אבל מריה, בקשה אישית: כשנשארתי ער ב-2 בלילה רק כדי לראות את 'דרבי המריות' בסיבוב הראשון, מול קירילנקו, נהניתי מהצפייה כמובן, אבל קצת רחמים - כמה אפשר לעכב את ההגשות בגלל ההקפצות, המשיכה בכובע וסידור השיער? בקרוב תשברי את שיא הזמן שלוקח לג'וקוביץ' להקפיץ 1,000 פעם ולהגיש.
ואם כבר דברים לא נעימים - כמה זמן אפשר לראות משחק של ויקטוריה אזרנקה לפני שלוחצים על 'השתק' בווליום או שמעבירים ערוץ? היא כבר מזמן עקפה בדציבלים את שראפובה.
לפנייה לכתב/ת 
