הקצין שנשפט בגלל עופרת יצוקה: מפקד האוגדה
מבדיקת תשובת ישראל לדו"ח גולדסטון, מתברר כי מפקד אוגדת עזה, תא"ל אייל אייזנברג, ומפקד חטיבת גבעתי לשעבר, אל"מ אילן מלכא, הועמדו לדין משמעתי בגין "חריגה מסמכויות באופן שסיכן חיים", בעקבות הפגיעה במתחם אונר"א. לא נמסר מה היו עונשיהם. דובר צה"ל: הוקם צוות בדיקה שישי, לסוגיית היחס לעצורים ולשני אירועים נוספים
דין משמעתי לקצינים בכירים בצה"ל: ביום ה-20 למבצע "עופרת יצוקה" פגע צה"ל במתחם אונר"א ברצועת עזה, שבו שהו באותה העת מאות פלסטינים שחיפשו מקלט. מתשובת ישראל לדו"ח גולדסטון, שפורסמה ביום שישי, עולה כי מפקד אוגדת עזה, תת-אלוף אייל אייזנברג, ומפקד חטיבת גבעתי לשעבר, אלוף-משנה אילן מלכא, שהיום משרת כקצין אג"מ בפיקוד מרכז, הועמדו בעקבות הפגיעה הזו לדין משמעתי בגלל חריגה מסמכות, שסיכנה חיי אדם.
בתשובת ישראל נאמר כי "החקירה העלתה שבמהלך המבצע הצבאי בתל אל-הווא, כוחות צה"ל ירו כמה פגזי ארטילריה, תוך הפרת נהלי הקרב האוסרים שימוש בארטילריה ליד אזורים מיושבים. על בסיס ממצאים אלו, מפקד פיקוד דרום העמיד לדין משמעתי תת-אלוף ואלוף-משנה על חריגה מסמכויותיהם באופן שסיכן חיים של אחרים". קצינים נוספים הועמדו לדין אחרי המבצע, בהם אלוף-משנה נוסף, שננזף אף הוא.
פגיעה במתחם אונר"א במהלך "עופרת יצוקה" (צילום: AFP)
דובר צה"ל אישר הבוקר (יום ב') את הפרטים, ובכלל זה הירי הארטילרי "תוך הפרת הוראות" לעבר מתקן אונר"א, אף ש"לא ידוע כי היו נפגעים באירוע זה". בהודעה מצוין כי "קצין בדרגת תא"ל וקצין בדרגת אל"מ נשפטו בדין משמעתי" - מבלי לציין את שמותיהם, ואף מבלי לציין אם הורשעו, ואם כן, מה היו עונשיהם. יש לציין כי השניים נשפטו על ידי-אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט - מהלך שעשוי לגרור הרמת גבה, לנוכח מעורבותו הישירה של האלוף גלנט כמפקדם במהלך המבצע.
עוד מוסיפים בדובר צה"ל, כי באחרונה הורה הרמטכ"ל על הקמת צוות בדיקה שישי ל"עופרת יצוקה", נוסף על חמשת הצוותים שסיימו לפני כחצי שנה את עבודתם, ו"במסגרתו נבדקה סוגיית היחס לעצורים והטיפול בהם" במהלך המבצע, ולצד זאת תבדוק "שני אירועים פרטניים נוספים". לפי הודעת דו"צ, אחד מאותם אירועים "נבדק בתחקיר מטכ"לי קודם, אולם לאור מידע חדש שהובא לידיעת צה"ל הוחלט להעביר את הטענה לבדיקה נוספת".
בצה"ל קובעים כי הדו"ח שהוגש לאו"ם מוכיח שצה"ל תיחקר עצמו כיאות בכל דרך מתבקשת, ו"במקום בו נתגלתה חריגה מנהלים, גם אם בשוגג, היא טופלה במקום". כל זאת, קובעים בדובר צה"ל, מעיד כי "לצה"ל אין מה להסתיר".
"מזכ"ל האו"ם הביע את הערכתו"
חקירת הטענות לפגיעה במתקני או"ם ומבנים בינלאומיים אחרים כללה 13 תקריות שונות. בתשובת ישראל נאמר כי "הפצ"ר לא מצא בסיס לחקירה פלילית בכולן", וכי "שתיים מהתקריות הובילו לנקיטת צעדים משמעתיים נגד קצינים
בצה"ל".
אחת התקריות, נכתב שם, נגעה לפגיעה לכאורה במשרדי אונר"א בתל אל-הווא. "החקירה העלתה כי במהלך המבצע הצבאי באזור, ירו כוחות צה"ל מספר פגזים בניגוד לכללי הפתיחה באש באזורים מאוכלסים. בהתבסס על הממצא הזה, זימן מפקד פיקוד הדרום לדין משמעתי שני קצינים, בדרגת תא"ל ואל"מ".
עוד טענה ישראל כי "מזכ"ל האו"ם מינה ועדת חקירה לבדיקת מספר התקריות שבמהלכן נפגעו מתקני או"ם. ישראל שיתפה פעולה באופן מלא עם ועדת החקירה, חלקה עמה את חקירותיה הפנימיות, וסיפקה מידע מפורט על התקריות. מזכ"ל האו"ם הביע את הערכתו לשיתוף הפעולה הנרחב של ישראל".
אזרחים חיפשו מקלט במתחם אונר"א, והופגזו (צילום: AFP)
"בעקבות דו"ח ועדת הבדיקה של האו"ם, ולמרות הסתייגויותיה ממאפיינים מסוימים של הדו"ח, ישראל דנה עם האו"ם בנושאים הקשורים לתקריות שנבחנו", נכתב בתשובה. "ב-22 בינואר 2010, הודה מזכ"ל האו"ם לישראל על שיתוף הפעולה שלה בדיונים האלו, ואישר שכל הסוגיות הפיננסיות הנוגעות לכך נפתרו בצורה מספקת".
אחת הסוגיות שנבחנו בתחקירי צה"ל בעקבות "עופרת יצוקה" היתה השימוש שעשה הצבא בפגזי זרחן. בין היתר הואשמה ישראל שירתה את אותם הפגזים לעבר מתחם אונר"א. בצה"ל אמרו כי פצצות הזרחן שנורו באמצעות מרגמות ועל-ידי חיל הים מותרות לשימוש על פי החוק הבינלאומי במגבלות מסוימות. עוד לפני הפגיעה במתחם אונר"א, החליטו בצה"ל ב-7 בינואר לעצור את השימוש בפגזים אלה. לאחר ההנחיה נרשמו מספר מקרים בודדים שבהם נמשך הירי, משום שההנחיה לא הגיעה לכל הכוחות.
לפנייה לכתב/ת 
