המדינה לבג"ץ: פסילת הגיורים נעשתה שלא כדין

שמונה חודשים לאחר הדיון הראשון, הגיש בצהריים (יום ב') היועץ המשפטי לממשלה את תשובת המדינה לבג"ץ בעניין פסילת הגיורים. עמדת המדינה אינה מאמצת את דעת היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, וגורסת כי דינם של פסיקות הדיינים שפסלו גיורים רטרואקטיבית - להתבטל.

המדינה טוענת בתשובתה לבג"ץ כי בפסקיהם של בתי הדין הרבניים האזוריים העומדים במרכז שתי העתירות שהגיעו לבג"ץ "נפלו פגמים מהותיים". טענה דומה מושמעת גם נגד פסקי הרכב דייני בית הדין

הרבני הגדול בראשותו הרב אברהם שרמן, שדחה את הערעורים על ביטול הגיורים.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שלנשים שגיורן הוטל בספק לא ניתנה זכות לטעון את טענותיהן כנדרש. "העותרת לא ידעה בעת הדיון כי שאלת תוקף גיורה עומדת על הפרק וממילא לא הוגשו כל כתבי טענות בעניין זה, לא התקיים דיון סדור בנושא ולא הוצגו ראיות הנוגעות להליך הגיור שעברה העותרת".

עוד נטען כי "בית הדין הרבני האזורי הסתמך בהכרעתו על פרסומים ותכתובות שונות, בגדר תשתית עובדתית, וזאת על אף שחומרים אלה כלל לא הובאו לידיעת הצדדים במסגרת ההליך הנדון, ומבלי שניתנה לצדדים אפשרות להתייחס ולהעלות את טענותיהם ביחס אליהם... בכך הופרה זכות הטיעון של העותרת, שהינה זכות בסיסית ויסודית".

פסיקות נקודתיות בלבד

מעבר לכך, בתשובת המדינה נטען כי אין לייחס לפסיקות בית הדין הרבני תוקף כללי כלשהו: "הקביעות והאמירות הכלליות בפסקי הדין, ובכלל זה

האמירות המתייחסות לתוקפם של גיורים שנערכו במהלך השנים על-ידי בית הדין בראשות הרב דרוקמן, אינן חלות ביחס לאנשים אשר לא היו צד להליך האמור, והן אינן בעלות תוקף מחייב - לא מבחינה משפטית ולא מבחינה הלכתית - כלפי בתי דין אחרים".

לקראת סיום התשובה מעלה המדינה את שאלת השאלות - האם בית דין אחד יכול לבטל גיור של בית דין אחר. בהקשר הזה מציינת המדינה את ההנחיות החדשות של הרב הראשי לישראל שלמה עמאר, שאף פורסמו הבוקר ב-ynet, וטוענת כי לאורן מתייתר הצורך להכריע בסוגיה שכן בעתיד כל מקרה של ביטול גיור יעמוד בפני הרכב מיוחד שייקבע על-ידי נשיא בית הדין הגדול.