המטענים שהתגלו אתמול (יום א') בחופי אשדוד ואשקלון
הגיעו לשם כנראה במסגרת ניסוי של כמה ארגונים פלסטינים לפתח יכולות מיקוש וחבלה ימיות. למרות גרסת הבכיר באחד הארגונים כפי
שפורסמה ב-ynet, לא סביר שהייתה זו אמנם נקמה מאורגנת על חיסולו של בכיר חמאס מחמוד אל-מבחוח בדובאי,
וקשה להאמין שהם ניסו באמת לפגוע באסדת נפט.
נסיון הפיגוע שנחשף יצא לדרך עוד ביום שישי. כלי שיט של חיל הים הבחינו בשני פיצוצים בים במרחק של כשני קילומטרים מהחוף הישראלי. שתי יממות אחרי אותם פיצוצים בלב ים, נסחפו שני מטענים לחוף. האחד, צפוני, נסחף לאשדוד והאחר, דרומי, לאשקלון.
ככל הידוע, למטענים שנמצאו לא היו מנועים. לכן, לא סביר שהיה למשגרי המטענים הללו כוונה לפגוע ביעד ספציפי כלשהו, כיוון ש"חביות הנפץ" נעדרו כל אמצעי ניווט או ביות.
מכאן יצאו חביות הנפץ? סירות דייגים בנמל עזה (צילום: AFP)
בגלל משקלם הגדול של המטענים, לא סביר היה ששחיין יגרור אותם או ידחוף אותם לפניו למרחק גדול. עם זאת, קיימת אפשרות שהארגונים הפלסטיניים השיגו כלי שיט תת-מימיים קטנים המאפשרים לשנע גם מטענים במשקל של 80 קילוגרם. אולם כלים אלה קשים להשגה, ומכל מקום, לא ידוע על הימצאותם בידי ארגוני המחבלים בעזה.
האפשרות הסבירה ביותר היא שמשגרי המטענים לא התכוונו לפגוע במטרה מסוימת, בינתיים, אלא לנסות ולבדוק אם אפשר להשתמש בזרמי הים ובתנאי רוח וים מסוימים, כדי להביא את המטענים ליעד הרצוי בחופי ישראל - או לנתיבי ספינות חיל הים שמפטרלות באזור כ"פיתיון" לפני פיצוץ.
ייתכן שהפיצוצים בליל שבת נועדו למשוך ספינות לאזור, ויכול להיות שהמטענים שהגיעו בסופו של דבר לחוף, תוכננו לפגוע בהן.
כל האפשרויות האלו נבדקות, אולם סביר בינתיים להניח שיכולת החבלה והמיקוש הימי ברצועת עזה היא בחיתוליה. בשנות ה-70, ה-80 וה-90 היו לפתח ולארגונים פלסטיניים אחרים כוחות ימיים שפעלו מלבנון וכללו לוחמי קומנדו ימי, ספינות וסירות תופת ומוקשים ימיים. היום יש לחיזבאללה כוח לחימה ימי שמפעיל אמצעים דומים. ייתכן שעכשיו הארגונים ברצועת עזה מנסים לפתח יכולות דומות, אולי אף בסיוע חיזבאללה.
