המדד הירוק: איסלנד ראשונה; ישראל במקום 66
המדינה הסקנדינבית הקטנה, שכמעט התמוטטה בשל המשבר הכלכלי, דורגה ראשונה במדד התפקוד הסביבתי של אוניברסיטאות קולומביה וייל. ישראל, שבפעם הקודמת דורגה במקום 49 הידרדרה למקום 66 עם 62.4 נקודות מתוך 100 אפשריות
למי יש רקורד ירוק ארוך יותר? מדד ניהול סביבתי שגיבשו מומחים מאוניברסיטאות קולומביה וייל בארצות הברית, שממצאים ראשונים ממנו פורסמו לאחרונה, מדרג את איסלנד כמדינה הכי ידידותית לסביבה. "איסלנד היא המובילה העולמית בהתמודדות עם זיהום ובניהול משאבי הטבע שלה", קבעו המומחים. ישראל דורגה במקום ה-66.
זוהי הפעם השלישית בה מתפרסם מדד EPI. בפעם הקודמת, ב-2008, דורגה שוויץ במקום הראשון עם 95.5 נקודות מתוך 100 אפשריות. במקום השני דורגה שבדיה ואז נורבגיה, פינלנד וקוסטה ריקה.
השנה זכתה איסלנד, שכל החשמל שלה מופק מאנרגיות מתחדשות, במקום הראשון עם 93.5 נקודות. שוויץ במקום השני קיבלה 89.1 נקודות; קוסטה ריקה במקום השלישי קיבלה 86.4 נקודות; שבדיה במקום הרביעי קיבלה 86 נקודות; נורבגיה במקום החמישי קיבלה 81.1 נקודות.
פינלנד הידרדרה למקום ה-12 עם 74.4 נקודות. בריטניה במקום 14 עם 74.2 נקודות; גרמניה במקום 17 עם 73.2 נקודות; יפן במקום 20 עם 72.5 נקודות. ארצות הברית, שדורגה ב-2008 במקום 39, צנחה השנה למקום 61 עם 63.5 נקודות. סין שדורגה לפני שנתיים במקום 105 דורגה הפעם במקום 121 עם 49 נקודות. במקום האחרון בטבלה (163) מדורגת סיירה ליאונה עם 32.1 נקודות.
שומרים על הבריאות, לא על הטבע
ישראל דורגה לפני שנתיים במקום 49 עם 79.6 נקודות. השנה היא דורגה במקום 66 עם 62.4 נקודות. המדד המפורט של ישראל (כאן, בעמוד 144) מגלה כי היא זוכה לציון טוב מאוד (92.11) בבריאות סביבתית - מידת ההשפעה של זיהום הסביבה על בריאות האדם. היא שישית בעולם בקטגורייה זו, ושניה בעולם בהשפעת מגיפות על הציבור. היא גם זוכה לציון מושלם באספקת מים לאוכלוסיה; לעומת היא קיבלה ציון גרוע (32.75) בשמירה על המערכת האקולוגית (היא במקום 153 מתוך 163 בקטגוריה זו).
מדד EPI הכללי מבוסס על נתונים ב-25 קטגוריות - ממגוון ביולוגי ואיכות מים ועד פליטת גזי חממה - ובוחן את יחסה של כל מדינה לכל נושא. מנתונים אלה גובשו שתי אמות מידה עיקריות; האחת היא בריאות סביבתית (כאמור, היקף ההשפעה של זיהום הסביבה על בריאות האדם). אמת המידה האחרת היא חיוניות המערכת האקולוגית, שמודדת את מידת ההשפעה שיש לזיהומי האוויר והמים על הסביבה, המגוון הביולוגי והשמירה עליו, הניהול הנכון של משאבי הטבע (יערות, חיות בר וכ"ד), וכן ההתמודדות עם שינוי האקלים.
שיקלול של הנתונים איפשר לדרג את המדינות על מדרג אחיד, ולברר מי הידידותיות ביותר לאדם, לחי ולצומח ומי פחות.
ועם זאת, החוקרים מודים כי מאחר שהמדד אינו מושלם, בין היתר משום שהוא מבוסס ברובו על נתונים מהשנים 2007 ו-2008. בשל כך, הנתונים אינם משקפים שינויים שהתרחשו לאחרונה, כמו למשל המאמצים של ממשל אובמה להפחית גזי חממה, או ניסיונותיה של סין לשפר את התפקוד הסביבתי שלה, ולהפחית את זיהום האוויר והמים.
כמו כן, המדד אינו מייצג את ההפחתה העולמית בפליטת גזי החממה שנגרמה בעקבות האטת המשק בשל המשבר הכלכלי העולמי.
יתרה מזאת, החוקרים מודים שהמידע שלהם מבוסס על נתונים שהמדינות עצמן סיפקו לארגונים בינלאומיים כמו האו"ם והבנק העולמי, ולא נתון לבדיקה או ביקורת. כך למשל מדורגת קובה במקום התשיעי הכללי. החוקרים אמרו כי הדבר נגרם בשל העברת נתונים חלקית או "טיפול" בנתונים כדי להציג התקדמות.
לפנייה לכתב/ת 
