"מועמדות עג'מי - הוכחה לחופש הקולנוע בארץ"

דנון פתח את מסיבת העיתונאים: "בחיים שלנו לא ראינו כל כך הרבה מצלמות ביחד", אמר בהתרגשות. "אנחנו מאוד שמחים שסרט כמו 'עג'מי', שהוא שונה ואחר, שנעשה בכל כך הרבה אהבה של אנשי השכונה - הגיע לאן שהגיע".

לא באופן מקרי מוקמה מסיבת העיתונאים בקפה יאפא שביפו. "זה סרט שנעשה ביפו ועל יפו. אם לשמוח, אז פה", אמר דנון, "הסרט הזה הוא נצחון האמונה והעקשנות של ירון שני וסקנדר קובטי ואני שמח שהלכתי איתם. אין על סיפור אנושי, על אמת ואותנטיות. זה בעצם העניין וזה כוחו של הסרט. אני מקווה שמעבר לפרסים, לטקסים ולפלסטיק, שאנחנו באופן אישי פחות מתחברים אליו, הסרט ייפתח צוהר קטן בלב של כל מיני אנשים לחסד ולרחמים ולראיה קצת שונה על החיים. אינשאללה. זה יהיה ההישג האמיתי של הסרט".

שאהיר כבהא, השחקן הראשי ב"עג'מי" הודה שגם אם רצה לא יכול היה להתכונן לבשורה. "לא ציפיתי לזה. אי אפשר להתכונן לדבר כזה, אז פשוט מקבלים את זה בשמחה וזורמים. אני מרגיש נפלא. בסך הכל הלכתי לשעורי משחק ועכשיו פתאום זה, מי ידע שהסרט יגיע לאן שהגיע".

כבהא, שמודע היטב לקשיי הלידה של הסרט שהונח על שולחן קרן הקולנוע הישראלית כבר ב-2003 ובשלבים רבים לאורכו היה ספק אם יגיע בכלל לשלבי עריכה סופיים אמר: "צריך להגיד כל הכבוד לבמאי ומפיקי הסרט שלא חשבו לוותר עליו או להרים ידיים. זה בעצם גם מה שהסרט הזה אומר והוא שאסור להרים ידיים וצריך להילחם על מה שאנחנו חושבים שנכון".

קפצו על הספה מהתרגשות

השחקנית נסרין סיקסק, המגלמת את דמות אמו של כבהא בסרט אמרה ל-ynet שהיא לא דמיינה שתראה מולה כמות כזו של הבזקי מצלמות. "אולי חלמתי על זה, אבל מי היה מאמין". לדבריה, קשה לה להביע את התחושות מלבד ההתרגשות, אבל היא לא מופתעת.

"האמת כובשת ומשכנעת. זו המציאות וזה מה עשינו בסרט. אנשים הוציאו מה שיש להם בבטן ולכן אני חושבת שגם באמריקה השתכנעו", היא אומרת ומדגישה, "מאחורי הסרט הזה יש אנשים שמעולם לא חלמו לעמוד מול מצלמה".

צוות השחקנים. "קהל צריך להרגיש שייכות" (צילום: מרב יודילוביץ')

לה עצמה, היא לא משוכנעת שמתאימה הסלבריטאות. "אני אוהבת קולנוע וגם אחרי 'עג'מי' שיחקתי בשני סרטים נוספים אבל אני לא יודעת אם מתאים לי להיות סלבריטי". סיקסק אינה מופתעת גם ש"עג'מי" היה הסרט הישראלי הראשון שהביא כמות אדירה של צופים מהמגזר הערבי אל בתי הקולנוע.

"קהל צריך להרגיש שייכות. אנחנו הולכים לסרטים שלא קשורים אלינו, אבל פתאום אנחנו לא בשוליים אלא במרכז. זו הזדמנות לומר לכל הבמאים שיבינו שגם אנחנו נמצאים פה. דברו את השפה שלנו".

השחקן ערן נעים סיפר: "ראיתי את טקס הכרזת המועמדויות בבית עם חברים, וכשאמרו 'עג'מי' קפצנו על הספה מרוב התרגשות.

היו לי פרפרים בבטן, קיוויתי אבל לא ציפיתי. אני מאוד מקווה שנביא את הכבוד הזה לישראל וליפו".

דנון, שייצג במסיבת העיתונאים גם את במאי הסרט ירון שני וסכנדר קובטי שלא יכלו להגיע לאירוע, ביקש להדגיש ש"עג'מי" הוא תוצר עבודה של רבים וטובים: "בהתחלה ליוותה אותנו רק קרן הקולנוע הישראלית, ואני מאוד מקווה שהמועמדות הזו היא הוכחה מספקת לניצחון חופש הפעולה והיצירה הישראלית, שנעשית בתנאים לא קלים - במיוחד בימים אלה, ובתחרות אדירה מול ארצות אחרות עם תקציבי ענק".

במאי הסרט: "המועמדות שייכת לשחקנים"

קובטי ושני, במאי "עג'מי", העבירו מסר באמצעות היוצרים שנכחו בבית הקפה: "הסרט הזה הוא של מאות אנשים וההצלחה שייכת במיוחד לשחקנים, שהיתה לנו הזכות להכיר ולשתף איתם פעולה. המועמדות לאוסקר בהחלט מרגשת, אבל מרגש לא פחות הוא המסע שהסרט הזה עשה עד כה, ובעיקר ההצלחה שלו בבית".

ההכרזה על המועמדים לפרס הסרט הזר. התרגשות גם ביפו (צילום: AP)

השחקן הילל כבוב, מתושבי השכונה, נשאל אם ואיך המועמדות תשפיע על המקום. "זה כבר משפיע", אמר בתגובה. "כשאומרים לאנשים 'יפו', הם חושבים רק פשע, יריות וגניבות. אבל הנה, מתברר שגם משהו טוב יכול לצאת מהעיר". לדברי כבוב הוסיף כבהא: "השינוי ממשי. אני יודע שבעקבות הסרט התחילו להזרים כספים למרכזי הנוער בשכונה ולגופים שתומכים באנשים שצריכים עזרה".

את דבריו של כבוב חיזק גם השחקן שלום סימנטוב שאמר "השכונה מרימה את ראשה בגאווה,

עם סרט שמצליח בישראל ומחוצה לה. כולנו ביחד, ככה זה מרגיש, עשינו פה משהו".

המפיק דנון לא הסתיר את ההתרגשות מהציפיה הגדולה, או כמו שאומרים - "פעם שלישית גלידה". "כן, פעם שלישית זה בהחלט מלחיץ, אבל אי אפשר לדעת. מה שזה אומר בעיקר, זה משהו על איכות הקולנוע הישראלי וההערכה לה הוא זוכה. זה די לא יאומן כשמדובר בסופו של יום במדינה כל כך קטנה".

השחקן שלום סימנטוב הגיב לדברים ואמר "הגודל לא קובע. או כמו שאמר טל ברודי - 'אנחנו על המפה', ובעזרת השם ננצח".

סביב המועמדות לאוסקר עשתה הפקת הסרט ימים כלילות בעבודת הכנה נרחבת. לדברי המפיק דנון, העבודה החלה כבר לפני כחודשיים אז שכרה ההפקה אשת יחסי ציבור בשעה שהמפיץ האמריקני דאג בין היתר לגייס משאבים לטובת העניין. "הם עברו בין חברי האקדמיה והצליחו להביא את כולם לידי צפייה בסרט ואחרי כן כבר לא היה הרבה מה לעשות".

עכשיו, אומר דנון, תתחיל ההפקה בקמפיין חדש שמטרתו להביא את אותם האנשים לצפות שוב בסרט ולגרום להם למקד את ההצבעה. "זו עבודה שצריך לעשות. אנחנו מתחרים מול חברות ענק בעלות תקציבים של מיליוני דולרים ובכל זאת - אנחנו שם".