הצייר והאמן מאיר פיצ'חדזה נפטר לפנות בוקר (ה') בביתו בתל אביב, לאחר חודשים של מאבק במחלת הסרטן. פיצ'חדזה היה בן 54 במותו והותיר אחריו שני ילדים. הלווייתו תתקיים היום ב-16:00 בבית העלמין בקרית שאול.
"הוא נפטר בשעות הבוקר המוקדמות בביתו ומשם פונה לבית החולים", אמר ל-ynet משה אביר, בעל גלריית "דן" בתל אביב, אשר ייצג את האמן בשנים האחרונות, "ביקרתי אותו רק לפני יומיים ומצבו היה לא טוב. הוא הסתכל עליי, אבל כבר לא זיהה אותי. פיצ'חדזה היה איש מופלא ויקר, עבדנו ביחד בשלוש השנים האחרונות, הוא היה אדם נעים ואני פשוט בהלם ממה שקרה. עדיין לא מעכל".
פרופ' מרדכי עומר, שאצר את תערוכתו במוזיאון תל אביב 2003: "זה יום מאוד עצוב עבורי. מאיר היה אמן ייחודי, שהיה גאה בזהותו וכנה להביא אותה במלוא התמימות והתחכום. הוא הצליח להביא לאומנות שלו דברים מאוד לא מוכרים שא-פרייורית התרבות הישראלית בדרך כלל מזלזלת בהם".
שרת התרבות, לימור לבנת הביעה צער על פטירתו של פיצ'חדזה ואמרה: "עולם התרבות בישראל מרכין היום ראשו. פיצ'חדזה היה בעל סגנון ייחודי בנוף האמנותי הישראלי. כשרונו הרב ייחסר לכולנו".
לדברי אביר, מחלת הסרטן אובחנה בגופו של פיצ'חדזה לפני חודשים ספורים בלבד. "כל התהליך מרגע הגילוי בחופשה בארה"ב לפני כשישה חודשים היה מהיר מאוד. לקראת הסוף הוא מאוד סבל. באמת קשה לעכל", אמר אביר.
פיצ'חדזה נולד ב-16 באוגוסט 1955 בעיר כותאיסי שבגיאורגיה. ביחד עם אחותו הבכורה, מקוואלה, החל ללמוד אמנות כבר במולדת אצל הפסל ראזו רמישוילי. ב-1973 עלה לישראל ביחד עם משפחתו ופה עבד בין היתר בבית מלאכה. בסוף שנות ה-70 החל לגבש סגנון ציור ייחודי משלו שהושפע מהצייר הגיאורגי, ניקו פירוסמני ומהציירים הרוסים הגדולים.
ב-1983 החל ללמוד במדרשה לאמנות ע"ש קלישר בתל אביב. בראיונות שהעניק לתקשורת אמר כי הוא מתבטא
היטב בציור ופחות במילים כיוון שבנעוריו היה מגמגם. בראיון אחר אמר: "אצלי לפעמים הסגנון, הוא חוסר סגנון. דווקא המסגרת הקלאסית הנוקשה שהשתחררתי ממנה לאחר שספגתי את הציור המערבי, גורמת לי לברוח מעל למסגרת ולסגנון".
בסוף שנות ה-80 הושפעה יצירתו מהאמנות הפוסט מודרנית של אמנים כמו דויד סלה. יצירותיו הוצגו בגלריות מובילות בישראל וב-2008 נערכה בגלרית "דן" ביפו רטרוספקטיבה נרחבת לעבודותיו שכללה 25 שנות יצירה.
פיצ'חדזה היה ציפור מוזרה ברקע הנוף היצירתי הישראלי והדבר בא לידי ביטוי גם באופן עבודתו; הוא נהג לצייר על בד צבוע שחור. "בדרך כלל ציירים מעדיפים לצייר על בד לבן", נהג לומר, "אני מעדיף להתחיל את הציור על ידי כיסוי כל הבד בצבע שחור כמצע קיומי ואחר כך להאיר אותו". כך או כך, בעשורים האחרונים הפך לאחד הציירים הישראליים המוכרים והבולטים בארץ.
לביקורת על הרטרוספקטיבה בגלריה דן לחצו כאן
