יש לו מין מבט שובב בעיניים שגורם לך לרצות ללכת אחריו צילום: index open
אהוד מבוגר ממני בארבע שנים, אבל משהו חד כתער במבנה פניו גורם לו להיראות קצת כמו נער. יש לו מין מבט שובב בעיניים שגורם לך לרצות ללכת אחריו באשר יהיה"
אתה מבין, אמר לי באחת הפעמים שהגענו אל ביתה של המאהבת, היא נותנת לי כוח לחזור אל יסמין ולהמשיך בחיים איתה, אחרת בטח כבר הייתי מתגרש"
הוא לא חסך ממני פרטים, גילה לי את שמה המלא ואת מקום עבודתה. לפתע לא היינו רק חברים לאימון. וככל שהתרבו הפרטים, משהו בי התרגש. חשתי שאני חלק מתוכנית גדולה יותר"
"אני צריך שתעשה לי טובה", זרק אהוד לעברי כאילו שהחלפת טובות בינינו היתה דבר שבשיגרה. לא הבנתי כיצד הוא מאמין שהוא יכול לסמוך עלי, כשכל מה שהוא יודע עלי באמת הוא כמות המשקולות שאני יכול לדחוק עם החזה בבת אחת. בומרנג, סיפור
פורסם:
05.02.10, 09:51
הדברים הקטנים שאנחנו עושים כדי לשמור על האמת מהסביבה, המקום אליו נרחיק כדי לקיים עולם זר במקום אחר, לפעמים בלתי נתפשים. השעמום והשיגרה דוחפים אותנו לרצות תמיד משהו חדש ולנסות עוד, כשהטעם המוכר הופך תפל לפתע. בזמנים כאלו הסיפוק העצמי בעיקר הוא העומד בראש, והמחשבה על האחר נדחקת הצידה.
כשהאגו משתלט קשה לתת תשומת לב לפרטים הקטנים ולדברים המתרחשים בזמן שאנחנו במקום אחר. כך זימן לי הגורל ריגוש חדש במקום שונה, כזה שלא התנסיתי בו קודם. כאילו ידע שאני זקוק לשינוי הזה כחמצן והביא אל פתח דלתי את הטעם החדש והמתוק שאני כל כך אוהב.
אהוד ואני עובדים באותה מחלקה מהיום בו דרכה כף רגלי בראשונה בחברה. אהוד מבוגר ממני בארבע שנים, אבל משהו חד כתער במבנה פניו גורם לו להיראות קצת כמו נער. יש לו מין מבט שובב בעיניים שגורם לך לרצות ללכת אחריו באשר יהיה. הקשר בין אהוד לביני מבוסס בעיקר בכל הקשור לכושר גופני. אנחנו מתאמנים יחד, משחקים כדורגל עם החבר'ה מהמשרד כמעט כל פעם בשבוע, ולעיתים רחוקות יותר גם הולכים למשחקים של הנבחרת.
"אני צריך שתעשה לי טובה", זרק אהוד לעברי כאילו שהחלפת טובות בינינו היתה דבר שבשיגרה. לא הבנתי כיצד הוא מאמין שהוא יכול לסמוך עלי, כשכל מה שהוא יודע עלי באמת הוא כמות המשקולות שאני יכול לדחוק עם החזה בבת אחת. במחשבה שנייה, עבורו אולי זה היה מספיק.
אהוד אמר שאני נראה אחד שאפשר לסמוך עליו, לא מודע לעובדה שכל מה שאני נראה הוא לרוב מה שאני לא. לאחר שיחת חולין קצרה, הוא ביקש ממני שאבוא לאסוף אותו לחדר הכושר מביתו, אבל אקח אותו למקום אחר.
אני אמור להיות סיפור הכיסוי שלו
פעם נהגתי להתעלם מחשבות כאלה ולהניחן בצד, אבל באותו הרגע לא היה לי ספק - אהוד בוגד באשתו, ואני אמור להיות סיפור הכיסוי שלו.
הרגשתי שאני עוטה מסיכה על פני כשהושבתי אותו בסבר פנים משועשע, מסביר לו שלא מעניין אותי מה הוא עושה בשעות הפנאי שלו ואומר לו מפורשות שאם אני הולך להיות חלק מהכיסוי שלו בניהול רומן, אז אני רוצה לדעת זאת מפורשות. אהוד נרתע מהישירות שלי, אבל אני רק הרגשתי שהנסיגה שלו נותנת לי עוד כוח. לפתע חשתי שלא אהוד הוא זה המשתמש בי.
הופתעתי מהפתיחות בה סיפר לי אהוד כיצד הכיר את האשה איתה הוא מנהל רומן זה שלושה חודשים. הוא לא חסך ממני פרטים, גילה לי את שמה המלא ואת מקום עבודתה. לפתע לא היינו רק חברים לאימון. וככל שהתרבו הפרטים, משהו בי התרגש. חשתי שאני חלק מתוכנית גדולה יותר.
התהליך היה פשוט בצורה מדהימה: פעם בשבוע נהגתי להגיע אל ביתו של אהוד לקראת ערב, והוא היה יוצא לקראתי בריצה קלה, לבוש בבגדי ספורט, נכנס ומחייך אלי כשפניו אומרות תודה אל שותפו לסוד.
"יסמין לא שואלת למה אתה מתבשם לפני אימון?" שאלתי. הוא הסביר לי שלאורך שנות נישואיהם היתה היא זו שחינכה אותו לא לצאת בלי בושם מהבית. זה היה אחד ממשפטי הפתיחה הקבועים שלי אליו לאחר שהיה מחליף את בגדי הספורט שלו לבגדים שהיה נוהג ללבוש רק לאחר המקלחת, בעוד אני לוקח אותו אל בית אהובתו החדשה.
נראה היה שאהוד חשב על כל הפרטים תמיד. ליסמין נהג להסביר את חזרתו המאוחרת הביתה בכך שלאחר אימון טוב ומקלחת הוא ממשיך את הערב עם "החבר'ה מהמכון", כפי שנהג לקרוא לאותה קבוצה איתה היינו נפגשים אך ורק בזמן אימון, משקר לאשתו במצח נחושה, לנוכח העובדה שלא היינו בטוחים מעולם אפילו בשמותיהם הפרטיים.
עבור אהוד היה זה משחק, כמו כל אותם משחקי מציאות
בהם אני משתתף, בריחה אל מקום אחר, שסיפק לו ריגוש והנאה לזמן קצר. הוא היה מתעל את כל האנרגיה שלו אל אחרת, בטוח שבתוכנית המלחמה שלו אין פרצות, מתעלם מהעובדה שאני החייל שלו – ואותי איש אינו מכיר באמת.
הוא היה מספר לי עד כמה הוא אוהב את אשתו
עוד מבט:
לא הרגשתי שאני בוגד. הייתי בעל ואבא טוב / סלים שיידי
אשתי אמרה לי שהיא אוהבת אותי, ואני עברתי את השבת בגעגועים עזים לאשה שאני אוהב. היא, שהיתה המאהבת שלי בשנתיים האחרונות, עזבה אותי. אני אוהב אותה כמו שלא אהבתי מימיי. אבל לא מסוגל להתנתק מהמשפחה
וכך, כמו ילד קטן היוצא לטיול, נהג לשוחח איתי באמת רק באותה פעם בשבוע שהייתי אוסף אותו כשלגופי טרנינג וחולצה קצרה צמודה, למקרה שאשתו תבחין בי מרחוק, והוא היה מספר לי עד כמה הוא אוהב את אשתו, אבל באותה המידה גם מרגיש שמשהו בבית חסר.
"אתה מבין", אמר לי באחת הפעמים שהגענו אל ביתה של המאהבת, "היא נותנת לי כוח לחזור אל יסמין ולהמשיך בחיים איתה, אחרת בטח כבר הייתי מתגרש". חייך וטפח על חזי - "תיהנה במכון" המשיך ויצא מהאוטו, משאיר אותי מבולבל נוכח חוסר היכולת שלי לחבר את המילים שאמר למשפט עם משמעות אמיתית. חייכתי אליו כשיצא, זה הדבר היחידי שאני יודע לעשות כשאין לי מה להגיד.
אהוד יצא מהאוטו כמו בכל פעם, ואני ידעתי שבעוד ארבע או חמש שעות יחזור אל ביתו וימשיך בחייו הקודמים לקראת השבוע הבא, בו יקיים עוד פגישה עם זו שעוזרת לו לחיות חיים כפולים.
ידעתי שהזמן קצוב, לכן כמו בכל שבוע החל בחודש האחרון, נהגתי כגנרל בתוכנית המלחמה הפרטית שלי, זו שבה אהוד היה הפעם החייל שלי. לאחר אימון קצר ומקלחת נסעתי בחזרה אל ביתו. שלא כמו אהוד, לבשתי בגדים המתאימים לאימון גם לאחר המקלחת.
"אני פשוט אוהבת את המראה שלך בבגדי ספורט", אמרה לי יסמין כשפתחה לי את הדלת."אנחנו צריכים להזדרז", צחקה. "עוד כמה שעות אהוד חוזר מהבילוי עם החבר'ה מהמכון".
