האנשים שמצמיחים לאחרונה קרניים לפרופסור נעמי חזן, צריכים לחפש מה נמצא בין הקרניים של עצמם. לבדוק קצת לעומק מיהי ומה פועלה למען חיילי צה"ל, רגע לפני שהם מצמידים לה את החמאס לדש הבגד.
פעילי "אם תרצו" שיצאו להפגנות מול ביתה של חזן כשהם לבושים בתחפושות חמאס ונושאים שלטי "תודה", היו צריכים לשבת מול בניין הכנסת בעת מבצע חומת מגן ולהגיד לה תודה באמת. הגברת היתה אז יו"ר ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון. אז, כאשר גופות 13 חיילי צה"ל שנהרגו בקרב בג'נין היו מונחות לפני חברי הבית, היתה זו חזן שבשקט, בשכל ובנחישות הובילה את חקיקת חוק הקצבאות למען חיילי המילואים
לאחר ארבע שנים וחצי של ביורוקרטיה מרגיזה והתמזמזות של "גברים" רבים, "פטריוטים", כאלה שיודעים להפגין ולצעוק, לנאום ולהתחפש אבל לא יודעים להוביל מעשה.
כמי שנכח בכל המאבק למען ביטוח חיילי המילואים ובעיקר בימים של אפריל 2002, עת ח"כ חזן יחד עם ח"כ דוד מגן הובילו את החוק לסיומו המוצלח ולאישורו בקריאה שלישית, מחובתי להסיר את עוול הקרן המצויירת על ראשה ולהניח שם זר: מאות נפגעי וחללי מלחמת לבנון השנייה כבר נהנו מיישום החוק. משפחותיהם קיבלו את המגיע להן מהמדינה ללא האפליה שהייתה נהוגה עד אז במשך 50 שנה בין חללי ונכי שירות הקבע לחללי ונכי שירות המילואים.
בלי להיכנס לפרטי עבודתה של "הקרן החדשה לישראל" ולוויכוח הפוליטי סביב התמיכה בעמותות כאלה או אחרות, יש לומר גם דברים ברורים בהקשר זה על דו"ח גולדסטון וממצאיו.
ריצ'רד גולדסטון התראיין לא מזמן לרשת PBS בארה"ב, ראיון ששודר גם בערוץ הראשון (בתכנית "מבט שני" שעורך הח"מ). הטענה כאילו רוב ממצאיו ומסקנותיו של גולדסטון מבוססים על חומרים שהועברו מאותן עמותות שבהן תומכת הקרן החדשה או גופים ישראלים אחרים, לוקה באי הבנה בסיסית.
גולדסטון אכן קיבל חומרים מארגונים רבים, בהם גם חומרים לטובת ישראל, חומרים שהיה בהם פירוט של פשעי המלחמה של החמאס, פגיעות הקאסמים באזרחי ישראל ומעשים שהחוקים הבינלאומיים ואמנות ז'נבה אוסרים לבצע בעת מלחמה, כגון שימוש באזרחים כמגנים אנושיים.
גולדסטון בחר לא להשתמש בחומרים הללו. לא מדובר על "אפיפיור" של צדק, שהופל לכאורה כפתי בידי עמותות ישראליות שהעבירו לו חומר "נגד" צה"ל. לא מדובר בחוקר תמים שנפל בפח של מישהו, אלא במי שניסח בעצמו את כתב המינוי של הועדה שבראשה עמד והחליט עוד בטרם יצא לדרך, שישראל ביצעה פשעי מלחמה ואותם יש לחקור.
החמאס למשל, מכונה בדו"ח כ"שלטונות עזה". לא ארגון טרור. "שלטונות", כאילו מדובר במדינה מתוקנת. גולדסטון מתייחס לדיווחי הפלסטינים תחת קני הרובים של חמאס כאל דיווחי אמת, למרות שהוא מציין שהעדים לא דיווחו על אירועי לחימה וחששו להעיד נגד החמאס.
גולדסטון לא שמע על ירי בברכיים וחיסול של עשרות אנשי פתח, אחיהם הפלסטינים של אנשי החמאס, תוך כדי הלחימה בצה"ל. גולדסטון לא חקר את המקרים שעליהם דיווח, בכלי חקירה מקצועיים, אלא בכלים פוליטיים. בדו"ח שלו אין ממצאים בליסטיים. אין בדיקות מעבדה, אין רסיסים או צילומים מרשיעים ולמעשה אין ראיות אלא תיאור של אירועים המבוסס על עדויות שונות שהגיעו לידיו.
גולדסטון טוען למשל, שלישראל יש נשק מדויק ולכן לא יתכן שהיו פגיעות לא מכוונות בבלתי מעורבים ומשום כך מגיע למסקנה שזו הייתה מדיניות מכוונת להשפיל ולפגוע באוכלוסיית עזה. כל אלה הן מסקנות של האיש וצוותו ולא מידע שהועבר מעמותות כאלה או אחרות. בוודאי לא מהפרופסור נעמי חזן.
גולדסטון מצטט גם מאמרים של אלופים במילואים ובכירים ישראלים אחרים שכתבו את דעתם על מתווה המלחמה הבאה והצורך בתגובה לא מידתית. גם להם לא רצוי להצמיח קרניים, כי גולדסטון בחר לצטט את אלה ולא אחרים בעלי דעות שלא התאימו למסקנות שנקבעו מראש. אם תרצו... אין זו אגדה, אלא עובדות שכדאי ללמוד מקריאת הדו"ח ובדיקת ממצאיו.
