המסיבה שלא הייתה לאמא החדשה בשובה לעבודה. אני אמא חדשה יחסית לשתי בנות - תאומות - לאחר תום חופשת הלידה, חזרתי לעבוד בהיקף של חצי משרה ובדיוק לאחר חודשיים פוטרתי. מאז שהודיעו לי על הפיטורים ללא שום סיבה מוצדקת, לפני כמה שבועות, אני יושבת פה כמו רוח רפאים, צל או אוויר שלא רואים אותו, לאף אחד מהם לא היה אכפת. כמעט שלא אכפת, כיוון שבשעה עשר בבוקר בעודי יושבת במשרדי ומבצעת את עבודתי. הטלפון צלצל וממנו בקע קול נשי, רציני ופקידותי:
-בוקר טוב.....
-בוקר מצוין...עניתי.
-זאת הלנה , אמרה... אני מתקשרת מהמשרד, נתבקשתי על ידי המנהלת לקבוע איתך מועד... אנו רוצים לארגן לך מסיבת פרידה.
פתאום - ביומי האחרון מודיעים לי על "מסיבת פיטורין".
| אשת קריירה: |
|
| איפה נעצר עידוד נשים לעבודה? אצל המטפלת / אמא עובדת / רחל שלם |
|
הילד שלי לא בסיכון; אני לא אם חד-הורית, בינתיים, ועל אף שיש לי מקצוע - הוא לא יכול לכסות תשלומי עתק למטפלות שאוהבות לקום מאוחר. גם את הלידה "תזמנתי לא נכון" ולכי חפשי משפחתון באמצע שנה. מתוסכלת? אני? |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
איזה יופי - בשיא השמחה, בחגיגיות יתר, עם כיבוד קל, קצת חיוכים מזויפים וקצת צער - והרי קיבלת את המתכון לפיטורים שמחים יותר. מין קח את הבאסה בסבבה שכזה. איזה סבבה ואיזה בטיח. זה קשה מאוד להיות אמא עובדת אך קשה יותר להיות אמא מובטלת. עקב הודעת הפיטורים נאלצתי לצמצם את ההוצאות ורדפתי אחר פרוייקטים ועבודות זמניות בהנחיית סדנאות, תחום בו אני מתמחה.
אני לא יודעת. כנראה בשבוע הזה אין לי זמן ( בעוד יומיים אני מובטלת - אבל אין לי זמן, ממש אמין). למתי אתם מתכננים את זה?, שאלתי.
-אולי בשבוע הבא , יום רביעי אחרי הצהריים.
- אני עסוקה מאוד . יש לי לימודים וכל מיני התחייבויות אולי עדיף בשעות הבוקר, עניתי בניסיון להתחמק.
- אוקי, נשמע מצוין. תרשמי לך ביומן שרביעי הבא בעשר בבוקר אנו נפגשים במשרד הראשי.
השיחה איתה נסתיימה, אבל אני רתחתי. יקירתי הלנה, לא מזמן פוטרתי על ידי המנהלת האנוכית שלך - שפינתה את מקומי לטובת העוזרת הצמודה שלה. אינך אלא פקידה נאמנה להוראות המנהלת, ואני מאוד מעריכה שטרחת לארגן לי מסיבת פרידה מהמקום שהוצמדתי אליו שליש מחיי אבל אני זו אינה פרידה, כי אם פיטורים. ואני בתור עובדת נחמדה אמורה להיענות להזמנתכן ולציית לצרכים המיוחדים של המנהלת כדי לנקות את מצפונה ולצאת שלמה עם ההחלטה.
עבדתי במקום הזה שמונה שנים וכל שנה חיכיתי להזדמנות של קידום וקביעות ובכל שנה עם התחלפות עונות השנה כך התחלפו המנהלים של המחלקה... ובכל פעם ציפיתי לשינוי משמעותי וקידום הולם. לבסוף מגיעה מנהלת - האישה הראשונה היחידה שמגיעהלעמדה ניהולית בכירה במקום הזה - ומה אני מקבלת? מכתב סיום העסקה. ככל שחשבתי על זה, והתעצם הכעס, גמלה בליבי ההחלטה שאני שמה קץ לחגיגות על חשבוני.
החלטתי שאני מתקשרת לגב' הלנה.
- שלום הלנה
- שלום וברכה .. מה קורה?
- תשמעי- אני מדיפה לבטל את המסיבה - באמת שאתם לא צריכים.
- למה?, היא שאלה בתמיהה.
- עדיף לבטל לפני שתתחילי לזמן את החברים ולהתחיל במסע קיבוץ הנדבות כדי לקנות לי מתנת פרידה! אני מציעה שאת הכסף שתאספו תשמרו להגדלת תקציב המחלקה. כך במקום לפטר אולי תשכרו אנשים.זה לא ביני לבינך, הוספתי, אני פשוט לא מעוניינת.
- אבל ל.ל..ל..למה?
- כי יקירתי, פוטרתי ללא סיבה, וכיוון שאני הולכת לנקוט בצעדים נגד מקום העבודה ומשום שאף עוגה לא תוכל ללהפוך את זה לחמוד, מתוק, או הוגן.
אז פוטרתי. אבל אני עדיין אמא עובדת. השקעתי בהשתלמויות ובלימודים בתחומים חדשים. זו דרך מצויינת להתמודד עם הפיטורים ולהרגיש שלא דורכים במקום. כיום אני עובדת בתחום ההכוונה והיעוץ ללימודים אקדמיים, ניהול פרוייקטים והנחיית קבוצות בתחום הפמיניסטי עם התמחות בחברה הערבית. מלבד לתואר ראשון, עברתי מספר רב של השתלמויות, כמו אימון אישי, קורס להכשרת דירקטוריות מטעם המרכז להכשרת נשים בעסקים- אוניברסיטת בר-אילן.
לשאלות, פניות והצעות עבודה ניתן לפנות לאימאן ג'בילי-הוארי בדוא"ל
.
אמא עובדת? רוצה לספר לנו על חוויותייך? כתבי לנו
.
