לשכת החקירות הפדרלית בארצות הברית, ה-FBI, לוחצת על ספקיות האינטרנט במדינה לתעד את היסטוריית הגלישה של לקוחותיהן ולשמר אותה למשך שנתיים – דרישה שעל פי רשויות אכיפת החוק, נועדה לסייע בחקירות של מקרי פורנוגרפיית ילדים, כך דווח באתר cnet.
מנהל ה-FBI, רוברט מולר, תומך בשמירת נתוני הגלישה של אזרחים. בנאום שנשא עוד בשנת 2006, קרא מולר לשמירת המידע מצד ספקיות האינטרנט ואף פנה לקונגרס בשנת 2008 בבקשה לחוקק חוק שיחייב את הספקיות לעשות זאת – דבר שאינן עושות כיום.
בארה"ב קיימת מאז 1986 חקיקה המחייבת את חברות הטלפון לשמור נתוני שיחות במשך 18 חודשים, ולמסור לרשויות החוק, על פי דרישה, פרטים כמו מספרים שחוייגו, משך שיחות ועוד.
ביום חמישי האחרון פנה לקונגרס האמריקאי ראש המדור הדיגיטלי ב-FBI, גרג מוטה, במסגרת פגישה בנושא ביטחון באינטרנט, ואמר כי המידע שהסוכנות
מבקשת שישמר אינו תכני טקסט כמו הודעות דואר אלקטרוני. "המידע שהסוכנות מחפשת הוא מידע ללא תוכן, כמו מידע על העברות ותנועה ברשת, אותות ותקשורת", אמר מוטה לקונגרס.
"איננו מסוגלים לשמור נתוני כתובות אינטרנט (URL) בכל מקום ברשת", אמר בתגובה דרו ארנה, סגן נשיא וריזון, ענקית הטלקום האמריקנית. "לו היינו חוקרים לעומק מידע URL, היה הדבר בגדר הפרת חוק הציתות האלקטרוני", הוסיף.
מה שאינו ברור בשלב זה, הוא איזה מידע בדיוק מבקשת ה-FBI מהספקיות לשמור. אם מדובר בנתוני IP או דומיין של משתמשים, לא יהיה זה בגדר הפרת חוק מצד השלטון האמריקני. מאידך, כאשר מדובר בנתוני URL – כתובות מלאות של אתרים, עשוי הדבר לעורר התנגדות בקונגרס שכן מדובר בבחינת חבילות המידע לעומקן, הגובל בהאזנת סתר.
אם יתקבל החוק כפי שדורשת ה-FBI, יעמוד בפני ספקיות התוכן אתגר טכני עצום – שמירת ואחסנת כמות עצומה של מידע והדבר גורם להתנגדות בקרב הספקיות. ג'ון סייבר, פרקליט אשר מייצג את ספקיות האינטרנט בכבלים, אמר כי אחת מלקוחותיו נתבקשה בעבר לספק נתוני URL לרשויות החוק בניגוד להגדרת החוקית הקיימת.
"תועדו 18 מיליון תוצאות כל שעה. זוהי כמות אימתנית של מידע", אמר, "כאשר מטרת ה-FBI היתה לאתר מי נכנס לשתי כתובות URL ספציפיות בלבד, לגלות מי נכנס אליהן".
משרד המשפטים האמריקני טרם קבע מדיניות רשמית בנושא.
פתחתם כבר תיבה במייל של המדינה
?
