בעת שהציג ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו את הרפורמה במוסדות התכנון הצהיר כי אחת ממטרותיה היא "לפתח את הפריפריה ולצמצם את הפערים החברתיים". אך בפועל נראה כי הרפורמה תשיג את המטרה ההפוכה.
הרפורמה המתוכננת בתחום התכנון והבניה, כפי שאושרה בועדת השרים ביום 20.1.10, מציעה העברה גורפת של הסמכות לאשר תכניות לוועדות המקומיות, על פי עקרון של "תכנית אחת בוועדה אחת". העברת הסמכויות מותנית בהליך הסמכה של הוועדה המקומית תוך 4 שנים בהתאם לכללים אשר יקבעו ע"י שר הפנים.
כיום יש בישראל 116 ועדות מקומיות. ברור כי העברת הסמכויות לוועדות המקומיות, אשר תדרוש חיזוק הבסיס המקצועי של הוועדות הן באמצעות הכשרה מקצועית והן באמצעות תגבור בכוח אדם, תחייב השקעה תקציבית ניכרת. מקור המימון להכשרות ולתקנים ל-116 ועדות מקומיות אינו ברור.
ההשקעה התקציבית הנדרשת, שאינה נראית כחד פעמית אלא חוזרת ומתמשכת, עלולה להוות נטל משמעותי ביותר על מרבית הרשויות המקומיות, אשר סובלות שנים ארוכות ממצוקה תקציבית וגרעון שוטף. בייחוד לאור הקיצוץ ההולך ומעמיק במענקי האיזון והדרישה מן הרשויות המקומיות "להתייעל" ולהסתמך על הכנסותיהן העצמיות.
| עוד בנושא |
|
| הרפורמה בתכנון ובבנייה הוצגה לוועדת השרים / צבי לביא |
|
תכנית זו מהווה המשך של הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל ומטרתה זירוז קצב הבניה. תוכניות בנייה רגילות יאושרו תוך 10 חודשים ומיוחדות - תוך שנתיים. בעקבות בקשר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן נדחתה ההצבעה על הרפורמה ליום ג' "כדי לאפשר לוועדת השרים ללמוד את ההצעה ולהעיר הערותיהם, טרם ההצבעה" |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
השתת עלויות נוספות על הרשויות המקומיות תגרום להחרפת הפערים בין הרשויות. הרשויות החזקות, אשר תעמודנה בהליך ההסמכה, תוכלנה לקדם פרויקטים רווחיים, אשר יניבו תשלומי מס גבוהים לרשות. הרשויות החזקות תוכלנה להמשיך ולקדם פרויקטים של דיור יוקרה ולמשוך לתחומן אוכלוסיות חזקות (תוך דחיקתן של האוכלוסיות החלשות החוצה). זאת בניגוד לרשויות החלשות, אשר לא יהיה ביכולתן להשלים את הליך ההסמכה, ותיבצר מהן האפשרות לדאוג לפיתוחה ולחיזוקה של הרשות.
לכך יש להוסיף כי בהתאם להחלטת ועדת השרים, ועדות מקומיות שלא תסיימנה את הליך ההסמכה שלהן עד תום 4 שנים – סמכויות התכנון שלהן תועברנה ל"וועדה למילוי תפקידי ועדות מקומיות", אשר הרכבה ומהותה אינם ברורים. הדבר יביא לכך כי בפועל הרשויות המקומיות החלשות, שלא תוכלנה לעמוד במעמסה הכספית שדורש תהליך ההסמכה, תנושלנה מסמכויות התכנון, ותישלל מהן היכולת לתת מענה לצרכיהם של תושבי המקום ולהשפיע על התכנון בתחומן. הדבר דומה לועדות קרואות הממונות ברשויות בשל תפקוד לקוי או גירעון תקציבי. כמובן שמרבית הועדות הקרואות ממונות כיום ביישובים החלשים ובעיקר ביישובי מיעוטים.
יש לציין בהקשר זה כי כבר במסגרת תיקון 76 לחוק התכנון והבניה משנת 2006, היה רצון להרחיב את סמכויותיהן של הוועדות המקומיות, על בסיס קריטריונים של מקצועיות, יעילות ואכיפה. נכון לחודש מרץ 2009 הוסמכו רק 11 ועדות מקומיות (רמת גן, קריית טבעון, נס ציונה, נתניה, חיפה, תל אביב, חולון, שוהם, להבים, עפולה והרצליה).
בנוסף, על פי הרפורמה, נדרשות הוועדות המקומיות להכין תכנית מתאר מקומית כוללנית. כעולה מדו"ח מבקר המדינה, אשר פורסם לפני מספר שבועות - לכמחצית מהרשויות המקומיות בישראל אין תכניות מתאר מקומיות כוללות עדכניות. ההכנה והאישור של תכניות אלו אורכת שנים רבות (10 שנים בממוצע). בעשור האחרון קיבלו תוקף רק 5 תכניות מתאר מקומיות של רשויות מהמגזר היהודי.
פיתוח תכנית מתאר מקומית הוא תהליך מורכב ויקר. הטלת המימון עבור הכנתן של תכניות המתאר על הרשויות המקומיות תביא לכך שרק הרשויות החזקות תוכלנה להשלים את הכנת תכניות המתאר, בעוד שהרשויות החלשות לא תוכלנה לעמוד בעלות הנדרשת לפיתוחן.
העברת סמכויות לוועדות המקומיות, הינה דוגמא נוספת לניסיון של השלטון המרכזי בשנים האחרונות להעביר עוד ועוד חובות וסמכויות לשלטון המקומי, מבלי להעניק להן את התמיכה התקציבית הנדרשת לשם כך, וכל זאת תוך צמצום התמיכה התקציבית של הממסד המרכזי ברשויות. בהעדר חיזוק תקציבי משמעותי של הרשויות החלשות, תביא הרפורמה בתכנון להגדלת הפערים בין הרשויות ולדחיקת אוכלוסיות חלשות עוד יותר לפריפריה כלכלית - חברתית.
הכותבת היא עורכת דין באגודה לצדק חלוקתי וחברה במטה לתכנון אחראי
