ב-21.2 תיפתח במוזיאון ארץ ישראל התערוכה "אישה עבריה אל הדגל" שבמרכזה סיפורן של הנשים העבריות ששירתו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. האוצרת היא בתיה דונר והתערוכה תינעל ב-10.8.
עברייה אל הדגל (תמונות: ארכיון צה"ל וביטחון המדינה וארכיון המדינה)
התערוכה למעשה פורשת תמונה רחבה של תופעת גיוס נשים במדים. בעקבות הצהרתו של דוד בן-גוריון, יו"ר הסוכנות היהודית דאז, כי "עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היה ספר לבן ולעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה", ערכו מוסדות היישוב מייד עם פרוץ המלחמה בספטמבר 1939 את "המפקד הארצי של מתנדבים לשירות המולדת".
לעזור לאנגלים כאילו אין ספר לבן
השאלה הלאומית האם להתגייס לצבא הבריטי וללבוש את מדיו, בדומה לגברים הארץ-ישראליים ששירתו בבריגדה, העלתה מחדש את ההתלבטות בין הסיוע לבריטים במלחמתם באויב הגרמני המשותף, לבין ההתגייסות לצבא העברי שבדרך. הסוגיה גם נשאה אופי מגדרי: האם יהיה זה ראוי להתיר לנשות היישוב לשרת כחיילות במדים לצד חיילי הצבא הבריטי?
הגיוס התאפשר עקב יוזמת מועצת ארגוני הנשים
במבט לאחור בישר גיוסן של למעלה מ-3,000 מבנות היישוב לתפקידי עזר בצבא הבריטי את הקמת חיל הנשים בצה"ל, שהמפקדות הראשונות שלו נמנו עם חבורת הקצינות שהוכשרו ב-ATS. בין הנשים ששירתו בתקופה זו היו: חנה מרון, סוניה פרס, פרידל שטרן, הדה בושס, ציפה גוב, ציונה תג'ר ומי שהפכו אחר כך לקצינות ח"ן ראשיות של צה"ל: מינה בן צבי, סטלה לוי, דינה ורט, מינה בן צבי ושושנה לוי.
בתערוכה יוצגו כרזות הממזגות השראה של עיצוב תעמולת הגיוס הבריטית עם פסוקי טקסט מהמקורות, כרוזים
המייחדים לאישה העבריה תפקיד לאומי, תצלומים המתארים את מגוון תפקידיהן של הנשים הארץ-ישראליות בצבא הבריטי, ותצלומים אחרים המציגים את הווי החיים שנרקם במהלך השירות במחנות הצבא הבריטיים.
כמו כן, תכלול התערוכה ראיונות וידאו עם כמה מהמתגייסות שחושפים משהו מהמימד האישי של מעשה ההתגייסות הקולקטיבי, לצד מוצגים דוגמת אותות הצטיינות ומגוון מדליות שהוענקו למתגייסות, תגים ואותות שנשאו על מדיהן, פנקסי שירות ופנקסי שחרור וכדומה.
לכל כתבות המדור לחצו כאן
