חוק בנק ישראל החדש
עבר אתמול (ב') בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ברוב של 22 תומכים מול 2 מתנגדים (דב חנין
מחדש ואילן גילאון
ממרצ).
שר האוצר יובל שטייניץ, שהציג את החוק, אמר כי "זהו לא סוד שהיו מחלוקות בין האוצר לבנק ישראל
ויש מתיחות מובנת בין שני הגופים, כמו בכל מדינה, בין הממשלה לבנק המרכזי". "החוק הקיים שיקף תפיסות עולם שהיו נכונות לפני יותר מחמישים שנה בנוגע למטרות הבנק המרכזי ולתפקידיו והחוק החדש גובש בעקבות השינויים המקיפים שנעשו בעולם בחקיקה שנוגעת לבנקים המרכזיים" הוסיף השר.
הוא ציין כי החוק קובע "חלוקת עבודה" ברורה בין הממשלה לבין הבנק המרכזי וגם את התמיכה של הבנק המרכזי במדיניות הכלכלית של הממשלה.
| ישאר או לא ישאר? |
|
| עתיד הנגיד - בהתאם לקידום חוק בנק ישראל / צבי לביא |
|
חוק בנק ישראל החדש יעלה היום לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. במקביל שוקל סטנלי פישר בימים אלו האם להמשיך לכהונה נוספת כנגיד בנק ישראל ועתידו תלוי רבות בחקיקת החוק החדש |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
"זהו חוק טוב לבנק ישראל, חוק נכון שהתגבש למרות כל הוויכוחים המעטים שהיו בין שני הגופים - עד שהגענו לעמק השווה הנוכחי", אמר שטייניץ, והוסיף כי לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר היה חלק לא פשוט בקידום החוק ולמרות הוויכוחים "שלחנו את הרוביקון בכוחות משותפים. פישר חשש שהרגע הזה לא יגיע בתום תקופת כהונתו והשר מקווה שהרגע שהחוק יתקבל לא יהיה ארוך".
חוק בנק ישראל החדש מחליף את החוק הקיים שהתקבל ב-1954,
והוא מתווה רפורמה במבנה ובתפקוד הבנק המרכזי - כך שיהיו מותאמים ונכונים לימינו. החוק שנכנס היום לצנרת החקיקה בכנסת עבר תהפוכות וויכוחים קשים בין הבנק לאוצר במשך יותר מעשור שבמהלכו כיהנו 6 ממשלות, 11 שרי אוצר ו-3 נגידים.
החוק מרחיב את יעדי הבנק, מעבר למסורתיים. בנוסף לשמירת יעד האינפלציה ויציבות המחירים במשק, יתמוך הבנק גם ביעדי המדיניות הכלכלית של הממשלה, בעיקר הצמיחה והתעסוקה, ככל שלא יפגעו לאורך זמן ביציבות המחירים.
עצמאות הבנק היא הנדבך היסודי בחוק החדש, ומוגדרת בחוק בבירור לגבי השימוש בכלי הריבית, הנפקת ניירות ערך לזמן קצר (מק"מ), הפעילות בשוק ההון, ניהול רזרבות המט"ח ואיסוף מידע בשווקים הפיננסיים.
הפעילות העצמאית תתנהל בשני גופים חדשים – ועדה מוניטרית ומועצה מנהלית – אשר יחלקו ביניהם את סמכויות היחיד בשני התחומים שנמצאות כיום בידי הנגיד. הגופים יורכבו מראשי הבנק ונציגים חיצוניים, מקצועיים ואנשי ציבור, שתבחר הממשלה על פי המלצת ועדה מקצועית בראשות שופט. לדעת הבנק, זהו מבנה נכון לקבלת החלטות באיכות טובה יותר מזו של איש אחד, גם אם הפיצול והמורכבות של שני הגופים הנפרדים פחות נוחה להנהלת הבנק.
הוועדה המוניטרית – בת 6 חברים – תקבע את המדיניות המוניטרית (ריבית וכו'). בראשה יעמוד נגיד הבנק ולצדו המשנה לנגיד וחבר נוסף מהנהלת הבנק ולצדם 3 אנשי מקצוע בעלי ניסיון שאינם עובדי הבנק. ההחלטות יתקבלו ברוב קולות. במקרים של תיקו קולו של הנגיד ייחשב כקול כפול.
המועצה המנהלית – בת 7 חברים – תפעל במתכונת דירקטוריון של חברה עסקית ותפקח על הניהול הפנימי של הבנק. המועצה תורכב מ-5 נציגים חיצוניים לצד הנגיד והמשנה לנגיד. היו"ר ייבחר מקרב הנציגים החיצוניים וכן גם 4 חברי ועדת הביקורת של הבנק.
עוד קובע החוק, כי נושא השכר של עובדי בנק ישראל יהיה בסמכות המועצה המנהלית בכפיפות לפיקוח חיצוני. המועצה תאשר את מדיניות השכר, והבנק ידווח לשר האוצר על כל הסכם או שינוי בשכר. אם השר יתנגד, זכותו לבקש מהמועצה לשנות את החלטתה. אם המועצה תעמוד על דעתה, הסוגיה תעבור לבדיקה ולהכרעה בוועדה מקצועית ניטרלית. אם אחד הצדדים ידחה גם אותה, ההכרעה הסופית היא בידי ראש הממשלה.
על מנגנון זה התפשר בנק ישראל, לאחר עימות ממושך וחריף עם האוצר - שהתנגד לכל שינוי בסמכות הפיקוח של הממונה על השכר. המחלוקת עלולה להתחדש בכנסת, בוועדת הכספים, בעת הכנת החוק קריאה שנייה ושלישית. עובדי הבנק והאוצר כבר נערכים לשפר את מעמדם על חשבון הצד השני.
לחלק זה התייחס שטייניץ כשהציג את החוק בפני מליאת הכנסת, אולם הציג את הפשרה שהוצגה מנקודת מבטו - כך שהפיקוח על השכר נשאר בידי הממונה על השכר, אך התוווסף אליו גוף נוסף לבירורים בדומה לבית דין לעבודה.
החוק החדש גם מקפיד על שקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות בתחומי המדיניות המוניטרית וניהול הבנק, ומחייב את הבנק לדווח עליהם לכנסת, לממשלה ולציבור במטרה להגביר את הבקרה הציבורית על בנק ישראל.
הדיון בכנסת לגבי החוק היה קצר. רק חבר הכנסת דב חנין התייחס לגופו של החוק - כשביקש לראות את החוק במבט יותר רחב ולהרחיב את תפקידי בנק ישראל גם להשגת יעדים חברתיים כמו צמצום פערים שניתן להשיג באמצעות מדיניות מוניטרית נכונה.
הצעת החוק תעבור עתה לוועדת הכספים להכנתו לקריאה שנייה ושלישית - שאמורה להתחיל בשבוע הבא.
