האם מגיע לחיילים שנפצעו מחוץ למסגרת הצבאית תנאים השווים לאלה שמקבל נכה צה"ל שנפצע בפעילות מבצעית? סביב השאלה הזו חלוקים נכי צה"ל הפועלים בימים אלה לשכנע את הוועדה שהוקמה בכנסת להסדיר את תנאיהם.
לפני מספר שבועות הגיעו מספר נכי צה"ל לוועדה, בראשותו של ח"כ ישראל חסון (קדימה) וטענו לזילות מעמד נכי צה"ל. אחד מהם, יצחק דרקסלר, דיבר בפני הוועדה וייצג את קבוצה של נכי צה"ל הדורשת כי רק נכים שנפצעו תוך מילוי תפקידם יוכרו כנכי צה"ל. "כאשר ראיתי את הנתונים על נכי צה"ל נדהמתי, כ-70 אחוז מהנכים הם נכים בקומבינה, חייל שיוצא הביתה לסוף שבוע, נוסע שיכור, מתהפך באיילון והורג שני חיילים, נפצע ומוכר כחייל צה"ל זה לא הגיוני".
דרקסלר, שנפצע במלחמת יום הכיפורים,
הסביר כי הוועדה הוקמה בעקבות טענות של נכים כי מתנכלים להם והם לא מקבלים את כל הדרוש להם ממשרד הביטחון. "היום אנחנו חברים בארגון שהשוליים הרבה יותר רחבים מהמרכז. כיום כל אחד רץ ורוצה להיות מוכר כנכה צה"ל, הוועדה הפכה למסחרה, עורכי דין מוכרים אחוזים תמורת מאה דולר לאחוז, המצב הזה גורם לכך שמי שבאמת נכה מלחמה, צריך להוכיח כי מגיע לו עם יזע ודמעות".
לדברי דרקסלר, גם איכות הטיפול שמעניק אגף השיקום במשרד הביטחון נפגעת בשל ריבוי הנכים. "שאלתי בצחוק עובדת סוציאלית מטעם משרד הביטחון מדוע היא כבר לא מתקשרת לדרוש בשלומי, והיא אמרה לי: אתה יודע בכמה נכים אני מטפלת? וחלק גדול בכלל לא נכים". הוא הבטיח כי הוא וחבריו יפעלו לביצוע הפרדה מוחלטת "אף אחד לא יילך עם התואר הזה, נכה צה"ל, לשווא. מגיע לנכי צה"ל כבוד ראוי".
לעומתו, מעוזיה סגל מתנגד בתוקף להפרדה בין חיילים נכים. "כל מי שנפצע בצבא מגיע לו אחוזי נכות והמדינה צריכה לתת לו. האחוזים שמביאים הדורשים את ההפרדה מופרכים ובכל מקרה אני לא מקבל איפה ואיפה בחיילי צה"ל". סגל, שאיבד את שתי רגליו במובלעת הסורית ב-1974, הוסיף כי הפרדה היא הדבר האחרון שהמדינה צריכה. "גם בקריה עובדים קשה, ואם חייל מהקריה שתה בסוף השבוע ועשה תאונה מגיע לו לקבל תנאים כמו לוחם שנפצע בקרב, עוד מעט גם יבקשו להפריד בין פצועי סיירות ללוחמים פצועים".
הוא מסכים עם דבריו של דרקסלר כי עורכי הדין הם המרוויחים הגדולים, אך תולה את הדברים בסיבה אחרת לגמרי. "זה נכון שמי שמתפרנס מהחוק אלו עורכי הדין. אבל זה רק בגלל שאין אמון במערכת, אנשים מגישים תביעות ולא מאמינים שיקבלו. הבעיה היא באמון של אגף השיקום ובצורת העבודה שלו. המשרד נותן כסף ולא שיקום, זו הבעיה".
סגל טוען כי "יש להפריד בין נכים שנפצעו בין זרועות אחרות של שירותי הביטחון, כך שהארגון בו הם עבדו יטפל בהם ולא משרד הביטחון, כך לא יהיו תלויים 60 אלף נכים על 300 עובדים. דבר נוסף שיש לעשות הוא לעסוק בשיקום ופחות בכספים, לתת רק תגמולים רפואיים ושיקום, כך יבוא המצב על תיקונו, כל הפרדה בתוך צה"ל היא פיתרון שלא יעלה על הדעת".
בשבוע שעבר הציגו ראש השב"כ יובל דיסקין וראש המוסד מאיר דגן, חזית אחידה בפני חברי ועדת גורן,
הדנה ברפורמה באגף השיקום של מערכת הביטחון. בהופעה פומבית נדירה הם ביקשו מהוועדה, הדנה גם במעמד נכי צה"ל, להשוות את תנאי פצועי השב"כ והמוסד עם פצועי צה"ל.
חבר ועדת גורן, השר לביטחון הפנים לשעבר, אביגדור קהלני, התייחס לנושא בזהירות ואמר כי המצב לא פשוט.
"הנכים נוגעים כאן באחת הבעיות הכי כואבות, אחת ממטלות ועדת גורן היא לבדוק את הנושא הזה. אני נכה צה"ל 42 שנה ואני נוגע בבעיות האלה יום-יום. לא סתם הממשלה קיבלה החלטה להקים את הוועדה ואנחנו נצטרך להציע לממשלה פתרונות". קהלני, נכה צה"ל בעצמו אשר שנפצע במלחמת ששת הימים,
הוסיף כי הוא מאמין שבתוך שנה "הוועדה תיתן את המלצותיה ונוכל לתת מענה לעניין הכל כך רגיש הזה".
