אלעזרא מציון

והנה הודעה לזרוע המחוקקת, לזו האוכפת ולאחרת, השופטת. למרות שמשחק הקלפים הנקרא "פוקר" אינו חוקי ברגע שמעורב בו כסף, קשה למצוא היום בגוש דן בילוי חברתי מאורגן וגברי נפוץ ממנו. כולם משחקים על כסף, בכל מקום, באופן גלוי לחלוטין ומבלי להתייחס כלל לעובדה שמדובר במשחק מזל להגדרת החוק, שאסור לעורכו לפי המשטרה, ולכך שהוא בר שפיטה וענישה לפי בית המשפט.

המשחק החם ביותר בארץ הוא אסור על פי חוק (צילום: jupiter)

הסיבה לכך שמדובר בסוג של גזירה בה הציבור לא ממש יכול לעמוד, קשורה אולי לעובדה שמדובר באירוע הטלוויזיוני השלישי בפופולריות בארצות הברית למשל, והמתפתח מכולם. משחק שכ-50 מיליון אמריקנים משחקים באופן קבוע פחות או יותר, ומספר דומה באירופה. אבל אלה אנחנו כמובן, שיודעים קצת יותר טוב מכולם בכל נושא, פחות או יותר. אגב, אירוע הספורט הבודד הנצפה ביותר בעולם הוא מירוץ מכוניות, סוג של ספורט מוטורי. וניחשתם נכון, גם פעילות זו אסורה על העם הנבחר.

ולמרות ההיסטריה העכשווית סביב שידור טורנירים במסגרת אליפות העולם, משחקים על על סכומים של שבע ספרות במזומן בדולרים, פרשנויות ומה בעצם לא, עד לפני כעשור הפוקר לא ממש כיכב כאלמנט טלוויזיוני בעל משמעות.

התפנית הגדולה החלה עם החדרת מצלמות זעירות אל שולחנות השחקנים בתחילת העשור (המוח היהודי, אגב, אחראי גם לכך), אשר אפשרו לצופים בבית לדעת מה בדיוק עושה כל שחקן, עם מה הוא נאלץ להתמודד, כיצד הוא משחק ובעיקר כמה הוא מבלף - חלק בלתי נפרד מהמשחק. ההצצה אל קלפי המתחרים חיברה באחת את הצופים למשחק, והפכה אותו לפופולרי במידה שלא תיאמן.

אלי האליל

ביטוי לטרנד החזק דווקא לא תראו בהפקת המקור של ערוץ אגו, שתשודר הערב (ג') ב-22:00. תחת הכותרת "הקלפים של אלי אלעזרא", מביאה החבורה הצנועה של ערוץ הגברים והאקשן בממיר, חלק קטנטן מסיפור חייו של אחד משחקני הפוקר היותר מוכרים ומצליחים בעולם, ירושלמי שנסע לחפש מזל אחרי שירות צבאי קרבי, ובניגוד לרבים וטובים, גם מצא אותו.

וכדי למנוע טעויות, הכוונה ב"מזל" אינה להצלחה במשחק, למרות שכך הוא מוגדר. מזלו של אלעזרא מתבטא בכך שמצא אושר גדול - כך נראה לפחות בסרט - בהיותו שחקן פוקר מקצועי. אדם שיכול להרוויח את לחמו ממשחק קלפים מקצועי ורב-כישרון, למרות שרשת חנויות מצליחות בווגאס, גם עשויות לסדר למשפחה יהודית כשרה את החיים בנבאדה.

את אלעזרא פגש הצוות של אגו בקפריסין, שם נערך לאחרונה סבב באליפות העולם בפוקר. כוכב העל הישראלי לשעבר הגיע לשם, כמו גם שאר בכירי עולם הפוקר. כולם כמובן מכירים את איש המשפחה החם, האוהב והנחמד, כולם מפזרים מילים חמות אודות אלעזרא, כאילו היה פילנטרופ חסר צרכים. עניין לא ממש משכנע כשיודעים מהיכן הוא מגיע, כשצופים בו משחק, ובעיקר כששומעים אותו מדבר על עצמו ללא הרף.

אלעזרא מצחקק בחדרו במלון, אלעזרא דופק קטעים, אלעזרא מספר על נדיבותו הרבה ואלעזרא מציק למתחרה ישראלי אחר בשולחן האליפות, מסביר לו שהוא יהיה מוכן ללמד אותו דבר או שניים, בזמן שהשני בעיקר נראה כמעוניין להתחבא מהמצלמה המתעדת. ויש את שברון הלב, ואת ההשלמה עם המציאות, ממש חיי שחקן בקליפת אגוז. לא ממש ממוקד, לא ממש מעמיק, בעיקר חביב.

אבל יש כמה מילים טובות בכל זאת שראוי לשגר לחבורה הסימפטית של "אגו". עם תקציב הפקה שמספיק בקושי לטיסה לקפריסין, עולה היום על המסך אייטם-פרופיל חביב על מי שזכאי כנראה לתואר כוכב הטלוויזיה הישראלי המוכר בעולם כיום.

ו"חביב" זה משהו שלא ממש ניתן לומר על תכניתם המושקעת פי כמה של אורלי וגיא, אשר ביקרו את אלעזרא בווגאס. התכנית הלא קצרה שלהם שודרה לפני מספר שבועות, והציגה בעיקר שלל קריאות התפעלות פרובינציאליות הנוגעות לתכולת חדר ההלבשה של אם המשפחה, וגודל אקווריום הדגים הפרטי של בעל הבית.

באגו לפחות ניסו, וגם הצליחו, לחדור מעט אל מתחת לשכבת הזהב הנוצצת והדקיקה שמכסה את לוחם גולני לשעבר, והיום אחד משחקני הפוקר המוכרים בעולם. אולי כי באגו יש גברים.