למה באמת כל כך חשוב להקריא לילדים סיפורים?

קריאת ספרים לילדים נעשתה בשנים האחרונות חלק בלתי נפרד מההורות. נדמה שבכל מקום אפשר לשמוע, לראות או לקרוא על חשיבות הקריאה, על המלצות לספרי ילדים ועל אספקטים שונים של הנושא. מה באמת החשיבות של הספרים עבור ילדינו ומה החשיבות הספציפית לכל גיל בהתפתחות? בכתבה זו אספנו עבורכם מידע מעניין בנושא.

גיל אפס עד שנתיים

תינוקות עד גיל שנה מגלים את הספר בספרי קרטון או בד ומכירים בעיקר ספרי תמונות מספרות, ספרי הפעלה להכרת מרקמים שונים, למשחקי מחבואים (קוקו) ולהשמעת צלילים שונים. כאשר ד"ר דר מתייחסת לקבוצת גיל זו, היא מתכוונת להקראת סיפורים ולא מילים. אחד ממאפייני השפה העיקריים בגיל זה היא ההתקדמות המהירה באוצר המילים. גם אם הילד עדיין לא מדבר - הוא מבין. הפעוט נהנה במיוחד מצלילים ומקצב, כך שכדאי לבחור ספרים הכתובים בחריזה ובקצב, שמהם הילד ייהנה, גם אם אינו מבין את כל המילים.

גיל שנתיים עד ארבע

ילד שעבר את ההכנה בפעילויות הקודמות בהקראת סיפורים, יהיה מסוגל עתה לשמוע סיפור שיש בו רצף עלילתי, אך לא סיפור ארוך מדי. חשוב מאוד להראות לילדים את האיורים שבספר. התמליל לגילאי שנתיים-שלוש הוא קצר והתמונה באה להשלימו. כבר בגיל זה רצוי להתאים את הנושא של הספר - למציאות של הילד, למשל ספרים בנושא גמילה מחיתולים, ממוצץ ומבקבוק, הצטרפות אח חדש למשפחה, כניסה לגן ילדים ועוד.

גיל ארבע-שש

לבני ארבע-חמש יש דרישות גבוהות מהטקסטים הספרותיים. הם יודעים לזהות סיפור טוב ודמויות מעניינות ומאתגרות רגשית ואינטלקטואלית. הם יודעים להעריך שפה, שנינות, הומור ואיורים טובים. בגיל זה אפשר גם לקרוא באוזניהם סיפורים בהמשכים - פרק בכל יום.

גיל שש ומעלה

חלק מן הילדים יודעים לקרוא כבר עם הכניסה לכיתה א', אבל אין זה אומר שצריך להפסיק להקריא להם. להיפך! נצלו את שעת הסיפור לתרגול, קיראו לסירוגין - משפט אתם משפט הילד (ויש ספרים שנכתבו כך מראש). ילדים אוהבים שמקריאים להם, גם כשהם יודעים לקרוא בעצמם. מעבר לכך, ספרי ראשית קריאה אינם מכילים עלילות מורכבות וסיפורים ארוכים, כך שהילדים יבחינו בעצמם בין ספרים שהם קוראים לעצמם לבין סיפורים שמקריאים עבורם.

לא סתם המציאו את הביטוי "ספרים הם חברים". הקראת סיפורים תורמת להתפתחות הילד מבחינות רבות:

הרחבת אופקים

ספרים מהווים מקור בלתי נדלה לידע בכל התחומים ומכל הכיוונים, החל מהכרת מילים וביטויים, תופעות טבע, היסטוריה, הווי ותרבות בארצות רחוקות, עלילות שונות שהתרחשו במהלך ההיסטוריה, ידע העם והמדינה.

פיתוח הפן הרגשי

שעת הסיפור מהווה הזדמנות עבור הילד להביע את רגשותיו האישיים בעקבות נושא הסיפור. זו הסיבה לכך שהורים רבים מתעניינים תוך כדי קריאת הסיפור איך הילד היה מרגיש באותה סיטואציה ומדובבים אותו לדבר. אם הילד נעלב מילד בגן, כדאי למצוא ספר בנושא ולגלוש לשיחה על מה שמטריד את הילד ולנסות להגיע לפתרון. ספרים רבים מזמנים נושאים לשיחת נפש גלויה ופתוחה עם הילד.

פיתוח הדמיון והיצירתיות

האזנה למגוון סיפורים מסוגים שונים תורמת גם חיזוי מראש מה יקרה בעלילה תורמת לפיתוח הדמיון של הילד. עשו לכם מנהג קבוע לפני קריאת ספר חדש – עיינו בדפים ונסו יחד עם הילדים לנחש מה יתרחש בעלילה. מנהג זה עושה פלאים לפיתוח הדמיון והיצירתיות.

הזדמנות לזמן איכות

זמן קריאת ספר הוא קודם כל זמן איכות עם הילד וככזה אינו חייב להיות דווקא לפני השינה. נצלו את הזמן הזה להפיק את המירב מהספר ומהילד, אבל עשו זאת באופן נעים ולא באופן שירתיע את הילד או יגרום לו להרגיש שהוא בשיעור.

כל אחד יכול להתחבר לספרים באופן שמתאים לו, אבל הכי חשוב שזה יקרה. החליטו אתם כמה אתם יכולים ורוצים להשקיע וקחו את הקראת הסיפורים למקום המתאים לכם ולילדכם. אולי לא כל הורה מרגיש בנוח "לעשות קולות" לדמויות או שלא טבעי לו לפתח שיחה סביב הספר או לעיין בכל ספר ילדים לפני שהוא קונה אותו כדי להחליט אם הוא טוב או לא, אבל לכל אחד ואחת מאיתנו היכולת לקרוא ולהקריא, אז בואו נעשה את זה באהבה.

ככל שתיהנו אתם מהחוויה, כך גם ילדכם ייהנה ממנה. ילד שחש שההורה שלו רוצה כבר "לגמור עם זה ודי" כנראה לא ייהנה ולא יפתח אהבה לספרים כמו ילד שהוריו נהנים ביחד איתו מהפעילות הפשוטה, הנפלאה והמעשירה כל כך של קריאת סיפורים.

מי יקרא לילד?

כדאי שבכל פעם דמות קרובה אחרת תקרא לילד: אבא, אמא, אח גדול, סבא, סבתא, דוד או בייביסיטר - לחיזוק הקשר עם הילד. מעבר לכך, כדאי לשתף את הילדים מדי פעם בבחירת ספרים. קחו אותם אל החנות או אל הספרייה, הראו להם ספרים שונים ועיינו יחדיו בספרים. כדאי לדעת שהיבטים שונים של הקריאה תורמים להיבטים שונים בהתפתחות ילדים.

• הכתבה באדיבות פורטל ההפעלות לילדים "את זה ". להמלצות ספרי הילדים של ערוץ הורים לחצו כאן .