איזו זכות עומדת ליפול בחיקה של קהילה המהגרים הישראלית. לא זו בלבד שהיא נהנית ממנעמי הגלות, עתה היא תוכל להרכיב ממשלות ממקום שבתה. הנה יקיץ הקץ על נסיעותיהן של הנמושות שנהגו להעשיר את קופת "אל על" בהגיען ארצה לביקור אלקטוראלי בן יממה על מנת להשליך את הפתק אל החריץ הנכסף. כעת, יוכלו לקבוע את עתיד האומה גם ממקום שבתן מעבר לים.
אבל הבשורה האחרונה מירושלים לא צריכה להרעיש עולמות. בסך הכל תצטרף ישראל לרשימת המדינות הנאורות בעולם שלא הפנו עורף לאזרחיהן הגולים וראו בהם בשר מבשרן. לא רק זאת, כמי שמצויים הרחק מתעשיית שטיפת המוחות המקומית, יוכלו אולי המצטרפים החדשים לצקת קורטוב של שפיות אל דפוסי ההצבעה האחרונים שהפכו את ישראל לישות מצורעת בזירה הבינלאומית.
אך אליה וקוץ בה. העובדה שהשילוב ליביבירמן הוא זה ששלף את הרעיון מהנפטלין, מצריכה שיקול דעת שונה. הצמד הזה, שבשנה אחת גרם נזקים כה רבים
למעמדה של ישראל בעולם, לבטח אינו עושה זאת לשם שמיים. יש להניח כי מה שהנחה אותו היא העובדה שבתפוצה האמריקנית רב וגדול מספרם של הליכודינקים הפוטנציאלים, מה גם שבקרב מדינות חבר העמים מסתובבים פטריוטים לא מעטים כשבכיסם תחוב גם דרכון כחול ליום סגריר. יש להניח כי גם הגוש החרדי יוכל להוסיף למאזנו מנדט קטן על פי הוראה מהרבי. במלים אחרות, יש לחשוד במניעיהם המפוקפקים של השניים ולשקול בלב כבד את תועלתה של ההצעה מול נזקה. אמרו לי מי מציע מה, ואשיב לכם בהן או בלאו.
כי זאת לדעת, שפל המדרגה חסר התקדים אליו הידרדר הדימוי הישראלי במערב, סרס לחלוטין כל דיון הגיוני בסוגיה כזאת או אחרת הנוגעת לעתיד המדינה. מרחוק, המשולש נתניהו-ליברמן-ישי נראה כמו חלום בלהות. די אם אזכיר את התבטאויות המאצ'ו ממשרד החוץ כלפי מצרים וסוריה, את השתלחותו הברברית של סגנו רפה השכל בטורקיה, או את התלהמותו הגזענית של ראש ש"ס בעובדים הזרים, כדי להבין מה נרקח בשנה האחרונה בשלולית מעופשת זאת.
הרטוריקה המאפיינת את הקואליציה המושחתת ביותר בתולדות המדינה מביכה גם את מי שאת קולו מבקש הליכוד לרכוש באמצעות הצעת החוק החדשה. אפילו יושבי הגטאות הישראליים בניו ג'רזי ובפרברי לוס אנג'לס כובשים את פניהם בבושה למראה הכותרות המגיעות מציון. הריחוק הגיאוגראפי מעניק בינה גם ל"פשוטי העם" ובניגוד לילידים שנותרו מאחור, אין הם בהכרח אחוזי אובססיית "העולם כולו נגדנו".
יש להניח כי ביום פקודה לא כולם יתנו את ידם להמשך פשיטת הרגל הנוכחית. דווקא רבים מאלה שעזבו את הארץ בשנים האחרונות משתייכים למרכז הנאור. העובדה שמאסו במערכת הקיימת היא זו שהבריחה אותם אל נתב"ג. את חלקם ניתן לאתר דווקא באירופה, הרחק מהמעוזים המסורתיים של הליכוד וגרורותיו. מיותר לציין אף שביום הבוחר רובם לא ימהרו בהמוניהם להשחית את זמנם על המתנה ממושכת בתור לקלפי.
חוק חדש האוסר על המשך קיומן של מפלגות אתניות ודתיות, היה חוסך מאיתנו את חרפת ליברמן, ש"ס, הסיעות הערביות ושאר ירקות באושים. כך שומר בדיסקוטקים לא היה מתמנה לשר חוץ, ומשגיח כשרות לא היה הופך לשר פנים.
אין זה קשור לשמאל או ימין. הפלאחים, אללי, נמצאים בשלטון והם לא נוטים להרפות ממנו. הפשפשים עלו למעלה. עתה, במוחם הקודח, הם רוקחים חוק חדש מתוך רצון להנציח את שלטונם לעד. כאן יכולה להמתין להם הפתעה מרה.
ד"ר שאול צדקא, אקדמאי ועיתונאי, מתגורר בלונדון
