לא אכפה אותנו על הזמן

סִמָנֵי פִּסּוּק

לֹא אֶכְפֶּה אוֹתָנוּ עַל הַזְּמַן:

הָיִינוּ. לֹא

נִהְיֶה. לֹא

אֲנַחְנוּ.

לְהוֹסִיף לוֹ סִימָנֵי פִּסּוּק.

בַּחֹשֶׁךְ אֵין צוּרָה שֶׁל פֶּה נִפְעַר

וְאֵין שָׂפָה לַסִּימָנִים

שֶׁאֶצְבְּעוֹתַי מַרְפּוֹת

בַּקֹּר שֶׁל יָנוּאַר.

יָנוּאַר עַכְשָׁו.

יָרוֹק וְחַד.

בֵּין הַסְדִינִים הַלְּבָנִים, אִטִּי,

נָע חִלָּזוֹן בְּלִי בַּיִת.

מוּלוֹ מַלְבֵּן חַלּוֹן חוֹתֵךְ

בַּקִּיר, בַּעֲדוֹ

הַלֹּבֶן הֶעָשֵׁן שֶׁל הַשָּׁמַיִם.

פְּרוּקוֹת, שְׁחוֹרוֹת,

נֻקְשׁוֹת-גֵּו כִּנְמָלִים.

בִּבְשַׂר הָאֶצְבַּע, לֹא בְּזַעַם

עוֹשׂוֹת אֶת המּוּטָל

עֲלֵיהֶן, מְפוֹרְרוֹת

אֶת הַנִּדּוֹן לְהִתְפּוֹרֵר.

אוורידיקה

לְבֵנָה לְבֵנָה בּוֹנוֹת נְמָלִים

עָרֵי מִסְכְּנוֹת

מִפְּנֵי הָעוֹלָם.

כָּל הַלַּיְלָה בָּרַחְנוּ מֵהָאֵלִים.

דִּלַּגְנוּ עַל גַּבֵּי הַמַּקָשִׁים, נאחזנו בָּצוּקִים הָרְבוּעִים,

הַחֲלָקִים וְהאֵלים

נִחֲרִים אַחֲרֵינוּ

וּבְכָל קְפִיצָה

אֲנִי קְרוֹבָה יוֹתֵר לֶאֱחֹז בָּךְ,

לְהָבִיא אוֹתָךְ אֶל חַיַּי

אֲבָל כשלחצתי ככככככככככככככככככככככ בְּכָל הַכֹּחַ

וְהֵם נָפְלוּ וְלֹא נִרְאוּ יוֹתֵר דּוֹלְקִים

בעקבותינו, הסתַלָקְתְ.

אַתְּ לֹא הִסְכַּמְת לְשׁוּם גִּלּוּי

שֶׁל אַלִּימוּת, אֲפִילוּ לֹא כְּדֵי לְהִמַּשׁות מִשָּׁם

וְלַהֲפֹךְ בָּשָׂר וְדַם אִיתי, שֶׁלִּי, בֵּין זְרוֹעוֹתַי

רָפוֹת כְּמוֹ הַמּוּדָע

וּמַקְלוֹ הַמְגַשֵּׁשׁ,

שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָךְ,

ולמעוף מֵעַל לִתְעָלוֹת הָאוֹתִיּוֹת –

(בָּרַחְנוּ מֵהָאֵלִים, נִסִּיתִי לְהָבִיא אוֹתך לְכָאן, אֲבָל את לֹא הִסְכַּמְתְּ לשום גִּלּוּי שֶׁל אַלִּימוּת

וְכָעֵת רַק אֶצְבְּעוֹתַי

טלי לטוביצקי לומדת לתואר שלישי ומלמדת במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובבי"ס מנשר לאמנות בתל אביב. עורכת ספרי מחקר בסדרת "מסה קריטית" בהוצאת דביר. שיריה פורסמו בכתבי העת "הליקון", "שבו", "מטעם", "הכיוון מזרח", "דקה" ו"החוטם" ובאסופות "בעט ברזל" ו"לצאת!", ותורגמו לאיטלקית, אנגלית ופולנית. ספרה הראשון עתיד לראות אור השנה בהוצאת קשב לשירה.