500 פגיעות מיניות של תלמידים בחבריהם בשנה

פגיעה בילדים - האם התופעה בסימן ירידה, או שיש בעיה בחשיפתה? בצל הפרשה המזעזעת שנחשפה אתמול בצפון, מפרסם משרד החינוך נתונים שמהם עולה כי בשנת הלימודים החולפת (תשס"ט) התקבלו 500 פניות על פגיעות של קטינים בקטינים אחרים על רקע מיני. בנוסף, התקבלו במערכת החינוך 107 דיווחים על פגיעות מיניות של מבוגרים בקטינים. חשוב להדגיש כי מדובר רק במקרים שתועדו במערכת החינוך, במסגרת "פניות להתייעצות". על פי נתונים רחבים יותר, שנאספו במשרד הרווחה ובאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, מספר הקורבנות השנתי מגיע לאלפים.

נתוני משרד החינוך בנוגע לפניות להתייעצות על פגיעה בתלמידים

מנתונים שהוצגו היום (ה') במסיבת עיתונאים במשרד, עולה עוד כי בשנים האחרונות חלה ירידה

במספר הפניות להתייעצות במקרים של חשד לפגיעת מבוגרים בקטינים. לפני שנתיים נרשמו 166 פניות, בעוד שבשנה שעברה התקבלו 107 פניות.

עוד חלה ירידה במספר הפניות למשרד החינוך להיוועצות במקרים של חשד לפגיעה מינית של תלמידים בתלמידים. לפני שנתיים התקבלו 534 פניות, ובשנה שעברה התקבלו 500 פניות. עם זאת, בעשור האחרון חלה עלייה משמעותית בדיווחים על התופעה: 186 לפני עשור - ו-329 לפני חמש שנים.

למרות הנתונים המעידים לכאורה על שיפור, במשרד החינוך מזהירים כי ייתכן שהמודעות על הצורך לדווח היא שירדה - ולא כמות המעשים עצמם. בניסיון לעורר את אותה מודעות הכריזו כי בשבוע הבא יחול במוסדות החינוך שבוע המאבק נגד אלימות מינית.

15 פניות - בגילאי הגן

מפילוח הנתונים שהוצגו לפי שכבות גיל, עולה כי מרבית הפגיעות מתרחשות בין כתות א'-ו'. בשנה שעברה התקבלו 305 פניות הנוגעות לתלמידים בכיתות הללו. בכיתות י'-י"ב התקבלו 147 פניות, בכיתות ז'-ט' 140 פניות ובגילאי הגן - 15 פניות.

מרבית הפניות שמתקבלות בעניין פגיעות מיניות בין תלמידי הן בחינוך הרגיל - 471. בחינוך המיוחד הגיעו 29 פניות.

משרד החינוך ממקד את עיקר הפעילות שלו למניעת פגיעות מיניות דווקא באינטרנט, שכן על פי תפישת המשרד, הרשת היא מקום שבו בני הנוער והילדים נמצאים באופן טבעי. בעקבות ריבוי המקרים לאחרונה, ציינו במשרד החינוך כי מופעלות תוכניות להגברת האיתור והדיווח על אלימות כלפי ילדים. במאמץ נוטלים חלק 40 פסיכולוגים ויועצים חינוכיים מומחים בתחום מהיחידה למניעת התעללות בילדים. 

"לא 'לצבוע' את הילדים שסוף סוף מספרים"

הילה סגל, אחראית היחידה למניעת התעללות בילדים ובני נוער במשרד, הסבירה כי במקרים של פגיעה בין ילדים, הלךיך ההתייעצות במשרד כולל כינוס ועדה בבית הספר, בהשתתפות פקידת סעד, מפקחת, יועצת ומנהל בית הספר, שמחליטים יחד על דרכי פעולה. לעומת זאת, במקרה של פגיעה מינית של מבוגרים בילדים - עדיף שלא לכנס את הוועדה, כדי שכמה שפחות גורמים יידעו על הפגיעה, ולדווח ישירות למשטרה. "חשוב לא 'לצבוע' את הילדים האלה, שסוף סוף מספרים".

בשני המקרים, הדגישה, פועלים במשרד זה שנים כדי להנהיג חובת דיווח למשטרה, אולם בפועל, עדיין במקרים רבים העניין "נסגר" ברמת בית הספר.

היא ציינה כי הטיפול המורכב ביותר הוא דווק במקרים בתחום האפור - אלו שאינם מצריכים טיפול משטרתי, אולם בכל זאת מערבים פגיעה קשה בילדים. כדוגמה, הביאה את סיפרה של ילדה שצולמה במסיבה בזמן שילד אחר נפל עליה ונגע לה בטעות בחזה. אמנם אין כאן חשד לפלילים משום שלא הייתה כל כוונה, אך האירוע צולם בטלפון סלולרי, ותלמידים הפיצו את התמונה ברשתות חברתיות ברשת - והיום הילדה הזאת אינה יוצאת מהבית. "זה היה ממקום של צחוקים - ועשה הרבה מאד נזק. יש לנו הרבה אירועים כאלה".