שתף קטע נבחר

מביאים את בשורת הגראפה

אחרי ג'אקופו פולי, "גראפס" מביאים לארץ גם את הגראפות של פרנצ'סקיני, יצרן קטן ממחוז ונטו. המטרה: "לעשות לגראפה מה שעשו כאן לוויסקי". שגיא קופר טעם ומביא את הרשמים

"גראפָּס" (ולא גרעפס, חלילה וחס), היא שותפות בין עודד כהן - ה"דוש" - ויואב שמעוני, איש ה"פיקולה פסטה" הזערורית והמשובחת בתל אביב. בעוד שה"דוש" מייבא יינות איטלקיים, שמעוני ידוע כבר שנים בחיבתו הבלתי מוסתרת לגראפה. ההתחברות של השניים לצרכי ייבוא גראפה היתה רק טבעית, כשהמותג והשם הראשון שהם הביאו לארץ הוא ג'אקופו פולי. עכשיו הם מביאים גראפות נוספות של פולי ומצרפים אליו יצרן נוסף, בית קטנטן, ובקרוב יביאו עוד אחד.

 

"הרעיון", אומר שמעוני, "הוא לעשות לגראפה מה שעשו כאן למשקאות אחרים, אפילו כמו ויסקי - להגיע למצב שבו יש במסעדות וגם בבארים רשימות של גראפות בתפריט. פעם אפשר היה למצוא כאן במקרה הטוב רק שני מותגים, והיום כבר שלושה וארבעה. אנחנו רוצים שיהיו שישה ואפילו יותר". השינוי במיסוי המשקאות מאפשר להם להביא את המשקאות האלה, שאחרת מחירם היה פשוט גבוה מדי, ולא היה למי למכור אותם כאן.

 

גראפה הוא לא בדיוק משקה לקוקטיילים, וגם לא ממש משקה ללוות בו ארוחה. זהו משקה לסיום ארוחה, ואפשר ליהנות ממנו כמות שהוא, אולי לצד דברים קטנים. למרות זאת, הגראפות שהשניים מביאים הן גראפות "מתקדמות", אפשר לומר, שלחלקן יש איכויות גבוהות כמו של משקאות חומים מתיישנים.

 

את אלה יגישו לכם בכוסות טעימה יחודיות וייעודיות, להערכה ולהנאה. זה לא שלא תוכלו ליהנות מהן גם בכוסות שוט, אבל אם כבר הולכים על משקאות מושקעים כל כך, כדאי ליהנות משלל הטעמים שיש בהם, ולבקש אותם בכוס שתבליט אותם בצורה הטובה ביותר. לכוסות האלה יש צורה מאורכת, והן סגורות בחלקן העליון, לצורך ריכוז הארומות. ניתן גם לרכוש אותן במספר מקומות, כולל ב"גראפס" ובחברה הסקוטית בתל אביב.

 

באשר למסעדות, אחת מאלה שכבר אפשר לומר שמגישות את הגראפות האלה היא "בוקאצ'יו". המסעדה הוותיקה מאוד עברה חידוש ורענון בזמן האחרון, ומיכל, מנהלת המסעדה, מעידה שמאז השינוי במחירי המשקאות, היא יכולה להגיש את הגראפות בכוס. רבים נהנים כך מכוסית בסיום הערב, מהכוס עצמה ומכך שהטעמים בעצם חדשים לגמרי ושונים ממה שחשבו עליהם והכירו בעבר.


הגראפות של פולי (צילום: שגיא קופר)

 

Poli חדשות

Bassano Classica

מיוצרת מגפת של ענבי מרלו, פינו נואר וקברנה סוביניון, עם 40% אלכוהול. חלקלקה מאוד, בעלת מתיקות טובה ולא מעמיסה וסיומת מתובלת, יבשה ומאוזנת. 285 ש"ח לבקבוק של 500 מ"ל.

 

Bassano 24 Carati

עשויה ממרלו, קברנה, ופינו נואר. בניגוד לקודמת, זאת עוברת יישון של שנתיים בחביות משומשות. האף מלא פרי, מלווה בארומות של שוקולד וקצת וניל; מזכיר ממש ויסקי, בחלק הארומתי של העץ. אפשר להבחין בציפורן ותבלינים חומים אחרים, ואפילו קצת מנטה. מאוד בושמתית. מומלצת. 380 ש"ח לבקבוק של 700 מ"ל.

 

Sarpa Di Poli

60% מרלו והשאר קברנה, ללא התיישנות בעץ. קלילה ופרחונית, ועם זאת רחבה ומעודנת. אפשר לחוש קצת במשהו כמו שקדים מרים. מעניינת מאוד. 328 ש"ח לבקבוק של 700 מ"ל.

 

Sarpa Barrique

דומה לקודמתה, עם ארבע שנות התיישנות בחביות אלון. היא מעט ירקרקה, ולטעמי היא קצת יותר מדי מבחינת היישון בעץ. פחות מרשימה או מיוחדת. 400ש"ח לבקבוק של 700 מ"ל.

 

Distilleria Bruno Franceschini

הבית, אומרים שמעוני וכהן, הוא מפעל של איש אחד, כמעט. פרנצ'סקיני מזקק גראפות כבר כמעט 50 שנה בעיירה קטנה באחד מאזורי היין הטובים של איטליה – ונטו. הוא עובד בשביל עצמו, אבל גם בשביל שכנים ומכרים: צ'זרי וטנוטה סן לאונרדו. העבודה היא באצוות (batches) קטנות, בסדרי גודל של 200 ק"ג בכל פעם, פחות או יותר. הזיקוק הוא זיקוק על קיטור, חצי דודי-חצי רציף (ראו כאן), והתוצאות מרשימות ומהנות.

 

לגראפות האלה יש סגנון אחר לגמרי משל פולי. הן שורשיות יותר, חדות וכאילו מהודקות יותר. הסגנון של פולי רחב, מחמיא, כמעט מתחנף. כשאתה טועם ומתרשם משני הבתים האלה, זה לצד זה, הגראפות של פולי נראות כמעט כמו גראפות לסנובים. פולי זה כמו פולקסווגן טוארג; פרנצ'סקיני כמו לנד רובר דיסקברי - מחובר לקרקע ולמסורת השטח.

 

Bardolino 

עשויה מענב בשם הזה, עם 43% אלכוהול, ללא יישון. ארומות של לימון, וקצת אגוזיות. מתקתקות עדינה בפה, מלווה בקצת מינרליות. סיומת יבשה, מתובלת בעדינות. גראפה ירקרקה מאוד, שמרגישים בה ממש את ה"גזע" של הגפן, כמו שאמר אחד הקולגות שלי. מומלצת. 275 ש"ח לבקבוק של 700 מ"ל.

 

Amarone Bianca

עשויה מאמרונה - קורבינה, רונדינלה ומולינרה - 45% אלכוהול וללא יישון. חמאתית מאוד, שמנונית גם באף וגם בפה. המתיקות באף יותר כבדה, פירותית-פרחונית, והיא מתובלת בעדינות. הסיומת ירקרקה-עדינה. 325 ש"ח לבקבוק של 700 מ"ל.

 

Amarone Oro

עשויה גם היא מאמרונה - 45% אלכוהול, ועוברת התיישנות של שנתיים בחביות אמרונה. מוצר מופלא: גראפה בעלת צבע נחושת אדומה, עמוקה ויפה. האף בעל ירקרקות מודגשת, מלווה במתיקות הענבים המצומקים והיין. בפה מרגישים אפר (מהחביות) וממש אפקט של קליה - עץ של קופסת סיגרים - והכל מחליק בגרון לתפארת. מומלצת בחום רב. 360 ש"ח לבקבוק של 700 מ"ל.

 

Ricioto di Amarone Stravecchia 

עשוי גם היא מאמרונה - 45% אלכוהול, ועוברת התיישנות של שש שנים בחביות אמרונה. הרבה מאוד שוקולד באף, עם הרבה מאוד הבטחה למשהו גדול ומרשים. בפה היא לצערי פחות מרשימה, ואולי אפילו קצת רזה. היא יבשה מאוד, וחמה. גראפה טובה, עגולה ודי מסיבית. 635 ש"ח לבקבוק של 500 מ"ל.

 

סיכום דה סיכום?

Poli Bassano 24 Carati וה-Amarone Oro של פרנצ'סקיני במקומות הראשונים. סארפה די פולי והברדולינו של החבר פולי - מתחרות על הארד.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מרכזת את הארומות. כוס גראפה
צילום: Index Open
מומלצים