בימים אלה בוחנת ועדת הגבולות של משרד הפנים את התוכנית להרחבת העיר החרדית אלעד, דרומית לראש העין. בחברה להגנת הטבע טוענים כי ההרחבה המתוכננת תפגע בשטח הפתוח שנותר באזור (יער קולא), בשמורת טבע ובמסדרון אקולוגי חשוב.
למרות זאת, התוכנית זוכה לתמיכה מצד שר השיכון אריאל אטיאס ושר הפנים אלי ישי - שניהם אנשי ש"ס; היא נתמכת גם על ידי שר הביטחון אהוד ברק, שאף הסכים לאחרונה, בניגוד לעמדת משרדו, לוותר על שטח אש על מנת לאפשר את ההרחבה. מולם התייצב אמש (ג') באופן נחרץ, השר להגנת הסביבה גלעד ארדן.
בתשובה לשאילתה של ח"כ דב חנין (חד"ש) במליאת הכנסת השיב ארדן כי הוא מתנגד להרחבה. "למרות המצוקה האמיתית של העיר אלעד במחסור בשטחים לצורכי בנייה, אסור לדעתי לאפשר לעיר להרחיב את שטחה במלוא היקף השטחים המבוקשים על-ידה".
ארדן הבהיר כי עמדתו בנושא עקרונית. זאת, על אף שבאגף התכנון של משרדו טרם הסתיימה הכנת חוות הדעת המעריכה את מלוא ההשפעות הסביבתיות של תוכנית הרחבת העיר.
ארדן אמר כי הוא מכיר במצוקת הדיור בעיר אך מנגד ישנה גם הפגיעה הצפויה במערכת האקולוגית ובמגוון הביולוגי באזור. "אני רוצה להסביר למה הכוונה, ואני בכוונה רוצה לתת לזה הסבר קצת ארוך יותר", אמר.
"כשאומרים מגוון ביולוגי, זה כאילו מסייע לכל אותם משמיצים שתמיד מנסים להציג את אלו שפועלים לשמירה על הטבע והסביבה, כאילו (הם) מעדיפים את טובתם של עצים או ציפורים על פני טובת בני האדם. אין שטות גדולה מזה, ואני אסביר.
| מסדרון אקולוגי רגיש. העיר אלעד והשטח הפתוח (באדיבות החברה להגנת הטבע) |
"בעשורים האחרונים, המין האנושי מתפתח בקצב מואץ מאוד. פיתוח מואץ זה נתן כבר את אותותיו בשינוי האקלים שאנו חווים את השלכותיו ועוסקים בו רבות. נוסף לכך, לחצי הפיתוח משפיעים לרעה ונוגסים בשטחים הפתוחים ובמערכות האקולוגיות.
"אותן מערכות אקולוגיות מעניקות לנו, בני האדם, שירותים קיומיים ותועלות, כי אם אי פעם חשבנו שצריך להגן על המגוון הביולוגי רק בגלל שהוא יפה ויש לו ערך קיום בזכות עצמו והוא נותן אולי איזה 'מוזה' לסופרים ולאמנים - היום בעקבות ההתפתחות של המדע מבינים היטב שהמין האנושי תלוי בקיומו של המגוון הביולוגי". אמר ארדן, והסביר שבין השאר מסייע המגוון הביולוגי במניעת הצפות ואף במניעת מגיפות ומחלות.
בתשובתו הוסיף כי השטחים המאוימים הם בעלי חשיבות אקולוגית גבוהה במיוחד, ואף מוגדרים בתוכנית המיתאר של מחוז מרכז ותוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) כשטח בעל רגישות גבוהה.
מי שהובילו עד כה את ההתנגדות להרחבת העיר היו אנשי החברה להגנת הטבע. לדבריהם, ההתנגדות מקורה במיקומה הרגיש של העיר, בשולי אזור המכונה "ציר הגבעות". אזור זה מהווה מסדרון אקולוגי וציר ירוק ארצי - שכבר הוּצר מאוד ממילא בעקבות סלילת מכשול ההפרדה, סלילת כביש 6 ופיתוח בסיס צבאי ממזרח לעיר.
בחברה בירכו על העמדה שהציג השר בכנסת. הם ציינו שהגבעות שעל חשבונן מבקשת העיר להתרחב מהוות את מקום המפגש של השומרון עם שפלת החוף, ומכאן חשיבותן הרבה. "הן חלק חשוב מהמסדרון האקולוגי המחבר בין צפון הארץ לדרומה, ותורם לרציפותם של השטחים הפתוחים ולמעבר מיני חי וצומח, ומהווה ציר מרכזי של נדידת דורסים".
