אוהבים את הארץ? הכינו את המצלמות: ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת אישרה היום (ד') לקריאה שניה ושלישית הצעת חוק שתעניק פרס 5,000 ש"ח לאזרח שיביא להרשעה של מי שהשליך פסולת בניין בשטח פתוח שלא כדין.
את הצעת החוק הפרטית יזם ח"כ גדעון עזרא, השר הקודם להגנת הסביבה, שהפך את המאבק במשליכי פסולת הבניין בשטחים הפתוחים למאבק כמעט אישי. בתקופת כהונתו שידרג עזרא את מערך האכיפה נגד משליכי פסולת הבניין וקידם הקמת יחידת פיקוח מיוחדת של המשטרה הירוקה שזהו אחר מתפקידיה העיקריים.
על פי הצעת החוק, הפרס יוענק לאזרח שיביא, כאמור, להרשעת העבריין בעזרת עדות ראיה המגובה בתמונות שצילם בזמן אמיתי, של מעשה הזיהום ומבצעיו, ובאופן שניתן לזהות את המבצעים. החוק מחייב את המתעד להגיש למשרד להגנת הסביבה בנוסף לצילומים גם עדות כתובה, הכוללת את פרטי זיהוי הרכב שממנו הושלכה הפסולת, או של מי שנהג בו, ולהיות מוכן שייקרא להעיד על כך גם בבית המשפט.
הפרס ישולם מכספים שנצברים בקרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה. מקור של כספים אלה הוא, בין היתר, היטל ההטמנה שמשלמים מי שמשליכים פסולת כדין באתרים מורשים. כך נוצר מנגנון שבו השמירה על הסביבה תורמת להגברת האכיפה נגד העבריינים.
פסולת בניין בשטחים פתוחים:
על פי הצעת החוק, בית המשפט שידון בעבירה יוסמך להורות על תשלום הפרס אם קבע שהמדווח-המתעד "תרם תרומה ממשית להרשעה, גם אם בית המשפט מצא שהנאשם ביצע את העבירה, ללא הרשעתו". אם היו מספר מתעדים של אותה עבירה, השופט יחלק ביניהם את סכום הפרס.
החוק החדש חל על אזרחים פרטיים בלבד - לא על שוטרים, פקחים או מפקחי ניקיון ממשלתיים או עירוניים, וגם לא על עובדי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. בוועדת הפנים מקווים שהפרס יעודד פעילות בילוש ומעקב ציבוריים שירתיעו את משליכי הפסולת, למרות שהחוק מציב דרישות פרטניות ולמרות הסיכונים שהם נוטלים על עצמם בעימות עם משליכי הפסולת שיובאו לדין.
החוק לא יחול גם על מקרים שבהם ההרשעה הושגה בהליך שנפתח בידי גורמי אכיפה רשמיים במסירת דו"ח ברירת קנס לנאשמים, או בהגשת כתב אישום והזמנה למשפט. הוא יחול רק על מקרים בהם ההליך המשפטי החל בעקבות היוזמה של האזרח הנאמן.
בדברי ההסבר להצעתו כתב ח"כ עזרא שהמשרד להגנת הסביבה מעריך כי רק שליש מנפח פסולת הבניין בארץ מפונה לאתרים חוקיים; שני שלישים מושלכים בקרבת אתרי הבניה, בצדי דרכים ובשטחים ציבוריים ופתוחים. הפסולת מהווה לא רק מפגע נופי ותברואתי, אלא גם עלולה לגרור פגיעה קשה בסביבה - זיהום של הקרקע ומקורות המים בחומרים רעילים.
"לגורמי האכיפה הממונים על מניעת הזיהום הזה חסרים משאבים להתמודד עם התופעה. יתר על כן, בשל אופייה של העבירה, יש קושי לאתר את מבצעיה ולתעד את הביצוע", אמר עזרא. "החוק נועד לעודד השתתפות אזרחית לצמצום התופעה. בשל אופיו הלא שגרתי של המנגנון המוצע, והזהירות שיש לנהוג בשימוש בו, קובע החוק פיקוח שיפוטי על הפעלתו, מגביל אותו לעבירה מסוימת, ומאזן בין הצורך באכיפה לתקינות ההליך הפלילי".
עזרא גם לא התעלם מהסכנה האורבת למתנדבים שיתעדו את עבירת הזיהום, אם ייתפסו בשעת מעשה או ייפגעו לאחר הדיווח. הוא הציע לוועדה לשקול אם לקבוע דרכים להגנה על המתעדים. הוועדה לא התייחסה לבעיה בנוסח הסופי שאושר היום, אבל הבטיחה להתייחס לבעיה במסגרת החוק הממשלתי להגנה על עדים שנמצא בטיפולה.
הממשלה תמכה בחוק והוא אושר כמעט ללא שינויים מהותיים. מליאת הכנסת צפויה לאשר אותו סופית בימים הקרובים. הוא ייכנס לתוקף כשבועיים לאחר מכן, אך בפועל רק לאחר שהשר להגנת הסביבה יקבע הנחיות ליישומו.
