סוף השבוע האחרון הדליק לי במוח "אורגן אורות" שלא השאיר מקום לספק: הזמן לשינוי הגיע. הכל החל מבני, לירי, בן הארבע, הלוקה כבר חודשים אחדים בסינדרום עזרה לזולת (הזולת הם בעיקר אבא/אמא המנסים לשווא לפענח לוגיסטיקה יעילה לשיגרת יום עמוס). אלא שהעזרה של לירי מעכבת לעיתים קרובות פעולות פשוטות שיכולות להיעשות בחצי מהזמן ולהסתיים בהצלחה.
| הפעם הקודמת של טלי: |
|
| החיים שלי בזבל, איזה כיף! / טלי שני, סיאטל |
|
כדאי שתזמיני עוד פח, אמרה לי קרוליין, השכנה שלי בבית החדש. מסתבר שבפח האפור מותר לשים רק שאריות מזון, ושצריך גם פח ירוק לגזם, ופח כחול לזכוכית ואלומיניום, פלסטיק (שטוף בלי מכסים) ונייר (אבל רק יבש). "ואת הקרטונים המיותרים לארוז בחבילות שטוחות של עשר", דרשו בעירייה |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
במהלך השבוע אנחנו מדכאים את יצר הסיוע שלו בגלל המציאות של עבודה, בית ספר ושאר מטלות בלוח זמנים צפוף. אבל בסוף השבוע זה פורץ אצלו כמו לבה מלוע הר געש. כשנרתמו יושבי הבית לנקיון חפוז (כי למי יש כוח לנקות יסודי בסוף השבוע?) התייצב השולייה עם מטאטא ביד אחת ודלי בשנייה והכריז: "אמא, אני רוצה לעזור לך לנקות".
אולי, חשבתי, זה דווקא ישתלם לי בעתיד, ולכן החלטתי לקדם בברכה את ההצעה והאצלתי סמכויות. "טאטא פה, נגב שם...", אמרתי. לא התעכבתי על איכות הביצוע, והמשכתי בשלי. לפתע הפעוט שינה אסטרטגיה, והכריז שהוא רוצה לרסס ולא אכפת לו מה. העיקר שהוא ילחץ על ההדק. מבט מהיר על ידיי החשופות הביא אותי להכרה ששעת המשבר הגיעה.
חומרי הניקוי הקונבנציונליים שבאים במגע עם הידיים גורמים לגירויים אדומים ולתחושת גירוד לא נעימה. הייתי נחושה בדעתי לא לחשוף את הצוציק לעניין הזה. מבצע הנקיון הופסק מיד על ידי פעולת הסחה ספונטנית, והבטחה כנה שנמשיך מחר. פתאום היה רגע כזה שבו הכל התברר לי; דז'ה וו לימים עברו בהם בית שאפשר בו "לאכול מהרצפה" ונראה כמו "בית מרקחת", היה מקור גאוות יחידה משפחתית. כמה עיוורים היינו.
שנים השתמשתי בחומרי ניקוי המכילים כימיקלים רעילים; חשפתי את עצמי ואת האנשים סביבי לחומרים שגורמים לשורה של אלרגיות, אסטמה, מחלות ומפגעים בריאותיים. לא מדובר רק במגע יד אלא בנשימה ואף בליעה (תראו לי תינוק שלא אוסף ממצאים מהרצפה ומכניס לפה).
מחקר קצר באינטרנט גילה לי שבנוסף להיבט הבריאותי, שימוש בחומרים אקולוגיים תורם לסביבה נקייה ובריאה יותר. מוצרים אלה מכילים מרכיבים לא רעילים ומתכלים כמו שמנים צמחיים טהורים, מינרלים טבעיים ומי חמצן שאינם מזיקים (HYDROGEN PEROXIDE – H2O2). הם עוזרים להוריד את רמת זיהום האוויר שאנו נושמים, זיהום מאגרי המים הטבעיים, משפיעים על קצב שינוי האקלים בעולם ואריזותיהם ניתנות למיחזור ללא חשש משחרור חומרים רעילים. יופי, כולם מרויחים.
למדתי אוצר מלים חדש ומיהרתי לחנות הסמוכה מרשת WHOLE FOODS, שמציעה מוצרי מזון, מוצרי טיפוח ומוצרים לבית - כולם ידידותיים לסביבה. הפעם שמתי פעמי למדפים של חומרי הניקוי ומלאתי את עגלת הקניות במגוון חומרי חיטוי לאסלות, נוזלי שטיפת רצפות, כביסה, נוזל למדיח כלים וחומרים לניקוי כללי.
חשוב לציין שבתקציב בלתי מוגבל, סביר להניח שהייתי אוספת אחד מכל המוצרים הקיימים על המדף, אבל מכיוון שמוצרים אקולוגיים עדיין יותר יקרים (למה יותר בריא חייב להיות יותר יקר?) החלטתי לאמץ רשימה חלקית של מוצרים הכרחיים: נוזל ריסוס לניקוי כללי, נוזל לשטיפת רצפות, חומר חיטוי לשירותים ואמבטיות ונוזל למדיח הכלים.
האסטרטגיה שהנחתה אותי כללה מוצרים למשטחים עיקריים אתם תושבי הבית באים במגע (רהיטים, רצפה, אסלות, כלי מטבח). את כל תחום הכביסה (נוזל לכביסה, מרכך, ניירות למייבש, חומרים לכתמים) השארתי כרגע על המדף.
למחרת בבוקר פסעתי למרחב המוגן של הזעטוט, שהתעקש להמשיך לרסס בכל פינה ולא נתן לי להתקרב. אז למרות שלא ממש כדאי, אפשר עכשיו גם אצלי "לאכול מהרצפה", בלי נקיפות מצפון. רק שבקצב שהצוציק מרסס, העזרה הזו תרושש אותנו בקרוב מאוד.
