פאר חזרה מדובאי: "הרגשתי כמו ראש ממשלה"
בסיומו של שבוע הבידוד במפרץ, שחר נחתה לחום המשפחתי בארץ: "היתה חוויה שלא אשכח לעולם. היו לי את המאבטחים של קלינטון ובוש, אבל מזל שהיה לי אינטרנט לפחות". מאמנה ג'אקופלי: "לא הופתעתי מההתעלות של שחר"
פחות מ-24 שעות אחרי שהמסע המופלא שלה באיחוד האמירויות נעצר עם הפסד בחצי הגמר מול ונוס וויליאמס, פאר התקבלה בנתב"ג במבול של בלונים, רעשנים ונשיקות מצד משפחתה, שהכינה מופע ראוי לציון, בהנהגת הדודה האהובה מירושלים.
"היה שבוע קשה מבחינת טניס כמובן, אבל בעיקר מבחינה פסיכולוגית, בגלל כל מה שהיה מסביב", אמרה פאר דקות אחרי נחיתתה, "זה שבוע שלא אשכח כל חיי, שבוע חלומי בו כמעט הכל התחבר לי. אם היו שואלים אותי לפני הטורניר, הייתי חותמת על מה שהשגתי".
כמובן שאי אפשר שלא להתייחס לפן הפוליטי, שתפס את מרבית הכותרות בשבוע החולף: "זו חוויה שלא אשכח כל חיי מה שהיה שם. הייתי מבודדת במלון, באימונים, רק במשחקים ראיתי אנשים זרים".
אז מה בכל זאת עושים בתנאים כאלה של בידוד טוטאלי וכמעט בלתי אפשרי? "מזל שהיה לי אינטרנט, אשר בזכותו הצלחתי להישאר איכשהו מחוברת לעולם. אבל למדתי לנצל את הזמן שלי ואיך להתרכז בדברים החשובים".
פאר, אגב, לא לקחה קשה את העובדה שהמארגנים לא שיבצו את משחקיה, גם מול מדורגות בכירות, במגרש המרכזי, כנהוג, אלא דחקו אותה כל העת למגרש 1 הצדדי, בשל העובדה שקל יותר לאבטח אותו.
"אחרי שניצחתי את ויקמאייר במשחק הראשון, אמרתי 'מגרש 1 לתמיד'. לי ממש לא הפריע לשחק כל הזמן במגרש הזה, ניצחתי ומבחינתי לשחק עליו כל הטורניר", אמרה פאר.
השבוע של פאר בדובאי, רצה הגורל, הגיע במקביל לפרשת החיסול במקום של איש החמאס והחשדות למעורבות הישראלית. גם בהקשר הזה, פאר לא סבלה יותר מדי: "הרגשתי כמו ראש ממשלה שם, היו לי את המאבטחים של קלינטון ובוש".
מאמנה של פאר, פבלו ג'אקופלי, אמר: "זו לא היתה סיטואציה נורמלית מה שהיה שם בשבוע הזה, אבל נסענו לשם כדי לעשות את עבודתנו שהיא לשחק טניס ולא לראות בניינים או לצאת לתיירות. שחר מקצוענית, בוגרת מאוד ואני לא הופתעתי לראות אותה מתעלה ומגיעה להישגים כאלה בתנאים הלא נורמלים שהיו לנו".
לפנייה לכתב/ת 
