המינויים הפוליטיים של צחי הנגבי במשרד לאיכות הסביבה, שממשיכים להיות נידונים בבתי המשפט, היו הבבואה של הליכוד הישן. הנגבי וחבריו עשו שימוש בסמכויותיהם כשרים ומינו לתפקידים ממלכתיים מקורבים שיקדמו את השרים בטורנירי הרייטיינג של מרכז הליכוד. העירבוב בין טובתם האישית של השרים כעסקנים לבין טובת התחומים עליהם הופקדו פגע ברמה המקצועית של השירות הציבורי והעמיק את אחיזתן של נורמות קלוקלות.
גדעון סער כחבר כנסת, ועוד יותר מכך כשר החינוך, היה אמור להיות הבבואה שמבשרת את הפצעתו של ליכוד חדש. זו היתה אמורה להיות מפלגה אחרת: אחראית, נקיית כפיים וזהירה, מודעת לחישוקי המוסר והיושרה שמנחים את המחזיקים בהגה השלטון. כמו ביבי החדש, שנמכר לנו כמיושב ומאופק ובלתי מתלהם, כך היינו אמורים להאמין שיש ליכוד חדש.
מינויו של גבי אביטל לפני כשלושה חדשים לתפקיד המדען הראשי במשרד החינוך (ששמואל חן "הפילוסוף הבודד" היה הראשון להתריע עליו),
מלמדים שסער, נתניהו והליכוד בכלל לא שכחו ולא למדו דבר.
אביטל נבחר לתפקידו בעיקר כי הוא פעיל ליכוד. הוא היה מועמד ברשימת המפלגה לבחירות 2009 (בסביבות המקום ה-45), לא נכנס לכנסת, ואיכלס מאז את רשימת ההמתנה. זו הרשימה הליכודית הישנה שבה היה ויש ויהיה רק כלל ברזל אחד: מי שנותן (למפלגה) מקבל (מהמדינה). אביטל נתן כעסקן, ועכשיו תורו לינוק מעטיני הממלכה.
לאביטל יש דוקטורט באוירונאוטיקה – תואר שיכול היה אולי להכשירו לתפקיד במשרד המדע, או במשרד המסחר והתעשייה או באגפים מסויימים של משרד התשתיות. הוא אינו מקנה לו יתרון של ממש בדרך ללשכת המדען הראשי במשרד החינוך. יש בארץ בתי ספר אוניברסיטאיים מפוארים לחינוך, שמייצרים מאות בעלי מקצוע של ממש בתחום. מדוע סער התעקש דווקא על אוירונאוט פעיל ליכוד?
הבעיה עם אביטל, שעליה עמד גם אייל מורג בבלוג "אפקט הפרפר השחור",
לא מצטמצמת רק לכישוריו. היא נעוצה באופן שבו הוא מבין מהו מדע, מהו דיון, ומהו דיון מדעי - שלוש שאלות חינוכיות ממדרגה ראשונה. לאביטל יש דעה מסויימת על שינוי אקלים: לשיטתו התופעה אינה באמת קיימת,
אם היא קיימת אזי איננה מעשה ידי אדם, ובכל מקרה, המקום (כלומר אלוהים) הוא שדואג לבריאה ולגורלה.
חזון המחשכים הפאטאליסטי הזה הוא נר לרגליו כאדם וכמדען, ולא מצטצמם רק לדעותיו על האקלים. האיש, למשל, מתנגד גם למיחזור שעשוי להקטין את הררי האשפה שנטמנים באדמת הארץ ולחסוך מיליארדים.
אך היותו מחזיק בדעת מיעוט בנושא זה או אחר איננה בעיני עילה לפסילתו. הסכנה החינוכית, המדעית והסביבתית האמיתית אשר כרוכה בו היא הפונדמנטאליזם שלו. ההתעקשות שלו שהוא ודעותיו הם היחידים שצודקים, ש-150 שנה של חקר האטמוספירה הם עורבא פרח, ושעליו ועל דומיו רובצת חובת הזעם הקדוש להביא לדה-לגיטימציה של טובי המדענים. ואם צריך לשנות ספרי לימוד ותכניות לימוד – תחום שלאביטל בתפקידו הנוכחי יכולה להיות בו השפעה – כך ייעשה.
האם גדעון סער, שהוא אדם משכיל ועירני, באמת לא תהה על קנקנו של אביטל לעומק? זה אגב לא מסובך במיוחד: אביטל שוטח את מרכולתו הקלוקלת בתחום האקלים והסביבה כבר שנים, בהרצאות שהוא נושא בישיבות תיכוניות ובמוסדות אחרים, בראיונות לתכניות טלביזיה תורניות, באינטרנט ועוד.
האם רק עכשיו התעורר השר למציאות הביזארית שבה לשכת המדען הראשי שלו מאוכלסת במכחיש אקלים סדרתי שמתנגד לתאורית האבולוציה, פועל בעקביות לחבל בתקנות ההגנה על הסביבה ומשוכנע שמדיניות צמצום גזי החממה שקיבלה ממשלת ישראל מתבססת על סברות כרס של מדענים נבערים ומושחתים?
לסער היה אסור לתת לפיל הזה להיכנס לחנות החרסינה. עכשיו משנכנס וגם התחיל להשתולל עליו להוציא אותו מיד, לפני שייגרם עוד נזק לחינוך, למשרד, לשר, לממשלה ולראשה.
- הוֹמוֹ קוֹמְבּוּסְטַאנְס - האדם השורף, הוא הבלוג של פרופ' דני רבינוביץ המוקדש להתחממות הגלובלית ולשינוי האקלים >>> לחצו כאן
