בכנסת תוצב היום אסלה; חברי הכנסת יתבקשו על ידי פעילי "מגמה ירוקה" לשלוף ממנה פתקים עם הספרה תשע - שמייצגים את תשעת הליטרים של המים הנקיים שזורמים לביוב בכל הדחה, ולהחזיר אותם לשימוש נוסף ב"קנקן מים" גדול.
מטרת התעלול התקשורתי הזה היא לעורר את תשומת הלב של המחוקקים להצעת חוק חדשה שמבקשת לאפשר ניצול נוסף של מים משומשים ("מים אפורים") להדחת אסלות או השקיית הגינות.
מים אפורים הם שאריות מים מכיורים או מקלחות, שזורמים למערכת הביוב. מים אלה קרויים בעגה המקצועית דלוחין. על פי הצעת החוק, כל בנין שיבנה מיום תחילת החוק, יחוייב בהתקנת מערכת מיחזור של דלוחין. השימוש בהם ייעשה בהתאם לעקרונות וכללים בטיחות שנקבעו בשנים קודמות, וקובעות מהם השימושים המותרים למים שאינם שפירים.
בדברי ההסבר של החוק, אותו מקדם ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ), הוא כותב כי שימוש נוסף בדלוחין יחסוך כמויות מים משמעותיות למשק המים הישראלי. הורוביץ מציין כי מים אלה מהווים כ-70 אחוז מהשפכים הביתיים, ושימוש נוסף בהם ימנע ביזבוז של מים שפירים לשימוש בו הם אינם הכרחיים.
הורוביץ כותב כי מלבד החיסכון במים והפחתת חשבונות המים של הצרכנים, גם המדינה תרוויח מהפחתת נפח הביוב והפיכת הטיפול בו לפשוט יותר. הוא טוען שהדבר יקטין את הסכנה של ניצול מים מעבר למכסה הביתית, ובכך ייתר את הצורך במסים כגון מס הבצורת, שנועד לעודד חיסכון במים.
על פי הנתונים בהצעת החוק, צריכת המים הביתית היא כ-160 ליטר לנפש ליום, ומתוך כמות זו ניתן להפיק כמאה ליטר מי דלוחין. לפיכך, משפחה יכולה לייצר מדי שנה כ-135 מ"ק מי דלוחין לשנה - ולנצל אותם במקום מים שפירים להשקייה או הדחת אסלות. חיסכון זה שווה ערך ל-660 שקלים לשנה לבית אב (לפי עלות של 4.89 ש"ח למ"ק).
"בלתי הגיוני, במדינה מתייבשת, להשתמש במי שתייה לצורך הדחת אסלות והשקייה", אומר הורוביץ. "חוק מים אפורים הוא חלק חשוב בדרך לפתרון משבר המים בישראל. מי המקלחת, מכונת הכביסה והמטבח, הם מים נקיים יחסית, שלאחר טיפול קצר ופשוט, ניתן לעשות בהם שימוש חוזר, ולחסוך בכל בית אלפי ליטרים בשנה".
אז אם מדובר בחיסכון במים ובכסף, מדוע המדינה אינה מעודדת שימוש במים אפורים? משום שלדעת משרד הבריאות שימוש ב"מים אפורים" בהשקייה בגינות של בנייני מגורים אינו בטוח וכרוך בסיכון לבריאות הציבור. במשרד טוענים כי למעשה מדובר בשפכים, משום שלאחר רחצת הידיים או הגוף הם נושאים עימם ריכוזים מסוכנים של חיידקים מחוללי מחלות.
"בבדיקות שנערכו ב"מים אפורים" נמצאו ריכוזים של בין 10,000 למאה מיליון חיידקי קולי צואתי ב-100 מ"ל - בדומה לריכוזים שמוצאים בשפכים רגילים (ביוב)". במשרד טוענים כי להשקייה של גינון ציבורי בקולחים מטופלים (לאחר טיהור במתקן עירוני) התקנות מחייבות שריכוז חיידקי הקולי הצואתי יהיה פחות מ-10 חיידקים ל- 100 מ"ל.
לפיכך טוענים במשרד הבריאות כי שימוש במים אפורים להשקיית גינות יסכן את באי הבית ויחשוף אותם לחיידקים מסוכנים ומחלות זיהומיות קשות. בנוסף טוענים במשרד, קיימת סכנה כי בטעות תחובר מערכת איסוף המים האפורים למערכת המים הרגילה (מי השתייה) והדבר יגרום לזיהום בבית או אף ביישוב כולו (אם מדובר במערכת בבניין ציבורי).
במשרד הבריאות מבינים את הצורך בחיסכון במים, ולכן פירסמו הנחיות המאפשרות התקנה של מערכות מיחזור מים אפורים על ידי גופים ציבוריים או מסחריים. ההנחיות קובעות את אופן טיהור המים האפורים, התחזוקה של המערכת והביקורת על טיב המים, ומבטיחות שהשימוש החוזר בהם להשקייה ציבורית יתבצע רק לאחר סינון וטיהור. לפיכך, המשרד אינו מאשר התקנה של מערכות שכאלה בבתי פרטיים אלא רק בבתי עסק (שם ניתן לעגן את הפיקוח על איכות המים בתנאי הרישיון), או ברשויות מקומיות.
