בית משפט במילאנו הרשיע בכירים בגוגל ובכירים לשעבר בחברה, על הפרת פרטיות, וזאת בשל סרטון שהועלה לאתר ומתעד התעללות בילד הלוקה בתסמונת דאון. השלושה נידונו למאסר על תנאי של ששה חודשים. הם זוכו מאשמת הכפשה שעמדה נגדם.
המורשעים הם סגן נשיא בגוגל איטליה והיועץ המשפטי, דיוויד דרומונד, מנהל הכספים לשעבר של החברה, ג'ורג' רייז, והאחראי על הפרטיות בחברה, פיטר פליישר. מנהל המוצר בחברה, ארווינד דסיקאן, שהיה בין הנתבעים, זוכה מההאשמות.
הסרטון, שאורכו כשלוש דקות, צולם באמצעות טלפון סלולרי - ובו נראים ארבעה תלמידי תיכון משפילים את הנער ומכים אותו. הסרטון הועלה לשירות Google Video בשנת 2006, והחברה טענה כי הסירה אותו מיד עם היוודע לה על פירסומו וכי אין לחברה אחריות על תכני המשתמשים.
מי שהתריע ופנה לשלטונות באיטליה היה ארגון Vivi Down, הפועל למען הלוקים בתסמונת דאון. הנערים הפוגעים זוהו באמצעות הווידאו, נתפסו ונשלחו
לבצע עבודות למען הקהילה. ב-2008 לאחר חקירה בעניין, הוגשה באיטליה תביעה
נגד הבכירים בחברה. התובעים טענו כי לא מדובר בצנזורה, אלא באיזון בין חופש הביטוי לזכויות הפרט. לטענתם בגוגל היו צריכים להבחין בסרטון מאחר שהפך לפופולרי.
שירותי הווידאו באינטרנט, כולל גוגל, יוטיוב ואחרים, מאפשרים לכל גולש להעלות סרטונים בצורה כמעט מיידית. בשל הכמות הגדולה של הסרטונים, לא תמיד הם עוברים סינון - וסרטונים בעייתים מוסרים מהשירות רק לאחר שעלו ולאחר שהגולשים דיווחו עליהם כפוגעניים. לתוצאות המשפט השלכות בנוגע לאחריות של אתרי תוכן גולשים במדינה.
בבלוג של גוגל מיהרו לפרסם תגובה
תחת הכותרת "איום ממשי לאינטרנט באיטליה". על הפוסט חתום מאט זוכרמן סגן היועץ המשפטי של גוגל באזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה.
"הוידאו ראוי לכל גינוי", נכתב בפוסט, "והסרנו אותו תוך שעות ספורות מרגע שקיבלנו הודעה ממשטרת איטליה". זוכרמן עוד מצין כי שיתפו פעולה עם המשטרה לאיתור מי שהעלתה את הסרטון לרשת.
"במקרים הנדירים ובלתי נעימים הללו, כאן בדרך כלל המעורבות שלנו מסיימת", הוא ציין. "אך במקרה הזה תובע באיטליה החליט להאשים ארבעה עובדים בגוגל".
"לאף אחד מהעובדים הללו לא היה קשר לסרטון. הם לא הופיעו בו, צילמו אותו, העלו אותו, או בחנו אותו. אף אחד מהם לא מכיר את האנשים שמעורבים בסרטון וכלל לא ידעו על קיומו עד לאחר ההסרה". בשל כך, כתב זוכרמן, בכוונת גוגל לערער על ההחלטה. ההחלטה לתבוע אותם היא שערורייתית.
בנוסף, טוען זוכרמן, פסק הדין פוגע בעקרונות החופש של האינטרנט. לשיטתו, ההגיון אמור שרק מי שמצלם סרט ומעלה אותו צריך לקחת אחריות עליו ולקבל את הסכמת המשתתפים בו. למי שמארח את הסרטון על פי החוק האירופי, לדבריו, יש נמל מבטחים - בהנחה שפעל להורדת סרטון פוגעני - אם דווח לו על כזה.
"אם נזרוק את העקרון הזה... וכל אתר ורשת חברתית יהיו אחרים לכל פיסת תוכן שעולה אצלם - כל טקסט, תמונה, קובץ, וידאו - אז הרשת כפי שאנחנו מכירים אותה תחדול מלהתקיים. רבים מהיתרונות הטכנולוגיים, הכלכליים, החברתיים והפוליטיים, עלולים להעלם".
