שתף קטע נבחר

מופיע ונח

אחרי שנה שכללה הופעות אינטנסיביות ותפקיד בסרט המדובר "לבנון", מוציא דודו טסה אלבום בהופעה ומספר בראיון על השינוי שעבר, החלומות, ההצעות לשחק והדינמיקה בהופעות. "הצלחתי ליהנות השנה כמו שלא נהניתי בשנים קודמות", הוא אומר

אמנם לאלבום ההופעה החדש של דודו טסה קוראים "אחרי לילה של רעש" והשירים שבאלבום באמת הוקלטו לאחר לילה בודד, אך התחושה היא שהאלבום סוחב בתוכו לא רק לילה אחד, אלא לילות רבים וארוכים. במשך שנה שלמה טסה לא הפסיק לשיר בחוזקה למיקרופון, לפרוט על הגיטרה ולהופיע. בתל-אביב הוא מצא בית במועדון הזאפה, ואת כל ההופעות הליליות הוא ערך רק שם. בשבוע הבא, ב-1 במרץ, הוא ישוב למועדון שבילה בו עשרות שעות ויערוך שם את מופע ההשקה ליצירה החדשה. 


טסה. תמיד נהנה מהגיטרה (צילום: שי פוגלמן)

 

אחרי שישה אלבומים ושנה מלאה בהתרגשויות על הבמה, החליט טסה (33) לתעד את התקופה האינטנסיבית גם באלבום. "משהו נבנה", הוא משחזר את החודשים האחרונים, "התגבש קהל קבוע, התגובות היו מצוינות והביצועים היו מגניבים. הקלטנו כמה הופעות והייתי בטוח שכבר יש לנו את ההקלטה הטובה ביותר. אבל אז החלטנו להקליט, גם ליתר ביטחון, הופעה נוספת והיא בסופו של דבר זו שנבחרה לאלבום".

 

אתה חושב שאחרי כמה שנות קריירה, אלבום בהופעה חיה הוא בגדר חובה?

 

"לא, אלא אם כן תוך כדי ההופעות אתה באמת מרגיש שקורה משהו גם בך לבין הקהל וגם בין הנגנים, סוג של דרך שאתה מרגיש שאתה חייב לתעד אותה כי זה יותר חזק ממך. הצלחתי ליהנות השנה כמו שלא נהניתי בשנים קודמות, בגלל השירים שהתרבו, הקהל שבא ומחבק והמוזיקאים שנמצאים איתי, שכבר הפכו למשפחה".

 

עם כל ההופעות הענקיות של הזמר המזרחי השנה, לא קרץ לך לנסות גם?

 

"האמת שבאופן מוזר, עכשיו שאתה מזכיר את זה, ממש לא. אני יכול לפנטז על הופעה בחוץ: נגיד, יש לי פנטזיה על פסטיבל צמח, עם ההוויה שהיתה, הנוסטלגיה. אבל אין בי צורך לפתוח את היכל הספורט או את קיסריה. אני לא חושב שאני פונה לקהל כל כך רחב - אלא אם כן אני לא רואה את עצמי נכון.

 

"רק עכשיו כל השירים פתאום מקבלים פנים. במהלך השנים, אנשים לא כל כך ידעו לזהות שהשירים הם שלי. יכול להיות שזה גם קצת באשמתי, כי אני לא בנאדם שעושה כל הזמן את אותו הדבר, אבל זה אני".

 

ומה דעתך על הצמיחה של המוזיקה המזרחית השנה? באמת קיימת בעולם הרוק קנאה, כמו שמציגים לפעמים?

 

"לדעתי ממש לא. זה מאוד דינמי וזה בסדר. יש אופנה ומה שקורה זה מה שקורה. היו שנים שלמוזיקה המזרחית היה יותר קשה ואני לא חושב שהרוק בארץ מביא היום פחות קהל, הוא בדיוק באותו המקום".

 

ומה התוכניות לעתיד הקרוב?

 

"האמת שכרגע אני נח. מופיע ונח, מתבונן".

 

קיבלת הצעות לשחק בעקבות התפקיד שגילמת ב"לבנון" ?

 

"כן, אבל בינתיים אין משהו שמגרה אותי במיוחד. אני מבסוט שאני לא צריך לחיות מזה, אני יכול לבחור משהו שבאמת יאתגר ויעניין אותי. אני קודם כל מוזיקאי, ואם יהיה משהו במשחק שבא לי להיכנס אליו, אז סבבה".

 

בדרך כלל מאוד מפתה לפלוש לטלוויזיה או לקולנוע.

 

"יש לי גבולות. אם יציעו לי משהו שברמה הפרסומית הוא מאוד גדול ואני לא אתחבר אליו, אני לא אעשה את זה רק בשביל להיות בפרונט. אני לא שחקן, למרות שמאוד נהנתי לשחק, אבל אני מאמין שזה קרה בגלל התפקיד וגם בגלל הבמאי. אני לא חושב שכל תפקיד שאקבל אני אהנה ממנו באותה המידה. זה לא כמו הגיטרה. כשאני אנגן בגיטרה ולא משנה מה זה יהיה, אני תמיד אהנה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
טסה. משהו נבנה
צילום: שי פוגלמן
לאתר ההטבות
מומלצים