המחשבים הניידים החדישים והמכשירים הסלולריים הנוצצים מסיימים את חייהם בערימות גדולות, מזוהמות ומסוכנות בהודו, סין ואינדונזיה. מומחי האו"ם מזהירים שהרים של פסולת אלקטרונית רעילה - 40 מיליון טונות בשנה - שמצטברים במדינות מתפתחות, מהווים סכנה חמורה לבריאות הציבור, ושהאיום הזה הולך ומחמיר.
"המכירה של מוצרי אלקטרוניקה במדינות כמו סין, הודו ומדינות אפריקה ואמריקה הלטינית צפויה להתגבר באופן דרמטי בעשור הקרוב", קובע דו"ח חדש של תוכנית הסביבה של האו"ם. "ללא פעולה מיידית לאיסוף ומיחזור חומרי הגלם, במדינות מתפתחות רבות יצטברו כמויות גדולות מאוד של פסולת אלקטרונית, ולדבר יש השלכות חמורות על בריאות הציבור".
הדו"ח השתמש בנתונים שנאספו מ-11 מדינות מתפתחות, כדי להעריך את האיום העתידי מפני פסולת אלקטרונית - מחשבים משומשים, מדפסות, מכונות צילום, טלפונים סלולריים, זימוניות, מכשירי בידור ביתיים ואישיים, צעצועים ומכשירי חשמל ביתיים כמו מקררים ומכונות כביסה.
חצר גרוטאות במפעל מיחזור פיראטי בסין (צילום: AP)
על פי הדו"ח, עד 2020 הפסולת מציוד אלקטרוני ישן בדרום אפריקה וסין יזנק בשיעור של 200 עד 400 אחוז לעומת הכמויות של שנת 2007. בהודו, הזינוק יהיה בשיעור של 500 אחוז. כמות הפסולת האלקטרונית מטלפונים סלולריים בלבד צפויה לגדול בסין פי שבע ובהודו פי 18.
בראש יצרניות הפסולת האלקטרונית בעולם נמצאת ארצות הברית, שאחראית לכמות של 3 מיליון טונות בכל שנה. סין שניה ברשימה, עם 2.3 מיליון טונות של פסולת אלקטרונית בשנה. סין המתועשת, שבה האכיפה של חוקי הסביבה רופפת, הפכה גם למדינה בה משליכות מדינות רבות את הפסולת האלקטרונית שלהן, ובכך משפרות את מצבן בדו"חות הבינלאומיים באופן מלאכותי.
סוחרי גרוטאות רוכשים את הציוד "על פי משקל" או בחלוקה לסוגים שונים של מכשירים. הוא מושלך ללא כל פיקוח בחצרות של מפעלי מיחזור פיראטיים שם מפרקים אותו לרכיבים בניסיון להגיע לחומרים ורכיבים אותם ניתן למכור מחדש למפעלים המייצרים מוצרי אלקטרוניקה זולים ופשוטים.
את העבודה מבצעים בדרך כלל אנשים קשי יום - לעיתים אפילו ילדים - בתנאי עבודה לא נאותים, ללא איוורור ובשכר זעום. הם משתמשים בחומרים כימיים, תמיסות וחומצות מאכלות, או בחימום של ההלחמות, ונאלצים לנשום אדים של חומרים רעילים ומסוכנים לבריאות.
בתום תהליכי הפירוק, לאחר שלא נותרו עוד רכיבים שניתן להציל או למכור, משליכים סוחרי הגרוטאות את הפסולת בחצרות או בשטחים פתוחים, שם ממשיכים החומרים הרעילים לחלחל לקרקע או למקורות המים. במקרים אחרים הם שורפים את הפסולת ויוצרים זיהום אוויר חמור ומסוכן.
"הדו"ח מחדד את הדחיפות של הצורך בתהליכים רחבים ורשמיים לאיסוף וטיפול בפסולת אלקטרונית על ידי מתקנים גדולים בסין למשל", אמר ראש תוכנית הסביבה של האו"ם, אכים שטיינר.
הוא אמר שהעלאת שיעורי המיחזור של פסולת אלקטרונית במדינות מתפתחות יכולה להיות מנוע לתעשיה שתספק עבודה, תפחית פליטות גזי חממה ותצליח לאסוף לשימוש חוזר שורה ארוכה של חומרים כמו כסף, זהב, נחושת ומתכות אחרות. "אפשר להפוך את האתר הטמון בפסולת האלקטרונית להזדמנות...", הוסיף שטיינר.
