מוכן לקרב

טקס האוסקר ה־82 שיתרחש בתחילת השבוע הקרוב הולך להיות צפוי למדי. אם לא יהיו הפתעות מרעישות, הזהות של חלק נכבד מהזוכים כבר די ודאית. אבל לפחות קרב ענקים אחד מצליח לשמור על עניין יחסי: שני האקסים, הבמאי ג'יימס קמרון וגרושתו, הבמאית קתרין ביגלו, מתמודדים זה מול זו על השליטה בטקס.

הוא בא עם "אווטאר", סרט מדע בדיוני עתיר תקציב בתלת ממד, שהפך לסרט הקופתי של כל הזמנים. היא מביאה איתה את "מטען הכאב", סרט מלחמה ריאליסטי, כמעט נטול עלילה ותקציב. בניגוד ל"אווטאר", שכבש כל אולם קולנוע אפשרי ברחבי הארץ, "מטען כאב" לא נקנה להפצה מסחרית.

יש לו סיכוי באוסקר? רנר (Gettyimages Imagebank)

עם זאת, תהיה לכם הזדמנות לצפות בו ביום ראשון הקרוב, רגע לפני השידור החי של טקס האוסקר, בערוץ yes movies, וכדאי לכם לעשות את זה. אחת הסיבות לראות את הסרט היא ההופעה המשובחת של ג'רמי רנר, המגלם את וויליאם ג'יימס, מפרק פצצות נועז ומיומן שחיבתו לאדרנלין מסכנת את חייהם של חבריו ליחידה. רנר הצליח להשתחל לרשימה המכובדת של השחקנים שמתמודדים על האוסקר לשחקן המצטיין. השחקן האלמוני יחסית (למרות שהוא עובד בתעשייה כבר 15 שנה) יתמודד מול אריות כמו ג'ף ברידג'ס ("לב מטורף") הנחשב למועמד המוביל, ג'ורג' קלוני ("תלוי באוויר"), קולין פירת ("סינגל מן") ומורגן פרימן ("אינוויקטוס").

כשנפגשתי עם רנר בפסטיבל ונציה, שם התחרה הסרט על פרס "אריה הזהב", הדרך לאוסקר נראתה דמיונית. "מטען הכאב" זכה אומנם להערכה רבה, אך לא גרף פרסים ומפיצי הסרטים לא הסתערו עליו. המבקרים ומחלקי הפרסים נזכרו לגלות את "מטען הכאב" הרבה אחרי ונציה. הסרט זכה, בין היתר, בפרסי איגוד המפיקים והתסריטאים האמריקאים, וגם גרף לא מעט פרסי באפט"א - התשובה הבריטית לאוסקר.

ככל שהסרט צבר תאוצה, הופנתה יותר ויותר תשומת לב לרנר. בראיון שנערך עם ביגלו לאחרונה, היא הסבירה מדוע בחרה בו לתפקיד: "ידעתי שאני רוצה לעבוד עם מישהו לא כל כך מוכר. מצד שני, רציתי שהוא יהיה מישהו מהתעשייה. כלומר, מישהו שיש לו ניסיון אבל יחסית לא מוכר לצופים, שלא יביא איתו יותר מדי מטען, וגם שייראה כמו מלח הארץ. ואז גיליתי סרט בו ג'רמי גילם את הרוצח הסדרתי ג'פרי דאהמר.

היתה לו שם הופעה מדהימה - הוא גילם דמות בלתי אפשרית, ובכל זאת עורר אהדה. נפגשתי איתו, וזהו זה". רנר כמובן שמח להיענות להצעה לעבוד עם ביגלו: "היא כמו ציירת. קתרין ניחנה בחזון ויזואלי, ובצילומי הסרט היא פשוט ישבה מאחורי המצלמה, ידעה מה שהיא רוצה ונתנה לשחקנים לעשות את העבודה שלהם".

ב"מטען הכאב", רנר מתהדר בגוף מרשים ושרירי, אבל בפגישתנו בוונציה הוא נראה קצת פחות מנופח. "זה מה יש", הוא אומר, "אני מצטער לאכזב אותך שאני קטן יותר. פשוט התעמלנו קצת לפני צילומי הסרט ועשינו כושר. כמו כן עברתי הכשרה והתאמנתי במשך שבועיים עם מפרקי פצצות - אנשים מרתקים, חכמים ומאוד לא אנוכיים".

הצילומים של "מטען הכאב" נערכו בירדן. לא חששת להגיע למזרח התיכון הטעון?

"אומנם יצא לי להסתובב בעולם, אבל במזרח התיכון עוד לא הייתי, וגם הייתי בור ולא ידעתי יותר מדי על האזור ועל האיסלאם, כך שהייתי קצת עצבני ואפילו פחדתי והיססתי. אומנם ידעתי שירדן היא אחד המקומות היותר בטוחים במזרח התיכון, אבל עדיין זה המזרח התיכון, מה גם שהמלון שלנו בירדן היה מוקף בשומרים עם רובים ואמצעי הגנה נוספים, ותהיתי האם אנחנו נמצאים תחת איום. שמחתי לגלות שהירדנים מאוד נחמדים, פתוחים, ידידותיים ומקבלי פנים".

מצילומי מטען הכאב. הירדנים היו נחמדים

תנאי ההפקה במדבריות ירדן, לעומת זאת, לא היו פשוטים. "צילמנו 15 שעות ביום והיה נורא חם", נזכר רנר. "במיוחד היה קשה להיות תקוע בתוך החליפה הכבדה של החבלנים. בהתחלה לא ידענו למה לצפות, ואז ירדנו מהמטוס והרגשנו את החום. ההכנה שלנו לתפקיד הגיעה עם הניסיון שצברנו בשטח, וקתרין, שהיתה קשוחה יותר מכל אחד מאיתנו, היתה מאוד טובה בלתפוס אותנו מתנסים בדברים בפעם הראשונה. לפעמים פשוט הגבנו לדברים בהם לא נתקלנו קודם לכן. האמת, הכניסה לתפקיד היתה יותר קשה נפשית מפיזית, והכנסתי הרבה ממני לדמות - יש לנו אותו חוש הומור, ושנינו אנשים של מעט מילים והרבה מעשים".

חלק מהמבקרים טוענים ש"מטען הכאב" הוא הסרט הלא־פוליטי הראשון שנעשה על עיראק. אתם מסכים עם הקביעה הזאת?

"אני חושב שפוליטיקה וקולנוע לא מתאימים ולא צריכים ללכת ביחד. קולנוע צריך לעורר מחשבות וויכוחים, אבל לא להיות מטיפני ומקדם אג'נדות. אני מעדיף סרטים כמו 'מטען הכאב', שלא אומר לך איך להרגיש ואיך לחשוב, אלא אומר לך להרגיש ולחשוב".

רנר נולד ב־1971 בקליפורניה, ובאמצע שנות ה־90 החל להופיע בסרטים. הוא תמיד מלוהק לתפקידי גברים קשוחים ונבלים. בשנים האחרונות, ככל שהוא מתבגר, הוא מושך יותר תשומת לב ובין היתר נראה לצד שרליז תרון ב"ארץ קרה" ובראד פיט ב"ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי רוברט פורד הפחדן". ואז הגיע "מטען הכאב". "אני מקבל עכשיו הצעות בסדר גודל שאני לא מורגל אליו", הוא מודה, "ואני מרגיש בר מזל".

ואי אפשר שלא לציין את הנקודה הישראלית בחייו של רנר: רגע לפני הפריצה הגדולה של "מטען הכאב" הוא הופיע בסרט עצמאי בשם "נורה" (2007), לצידה של איילת זורר. הסרט, שמבוסס על מקרה אמיתי, עוסק בבני זוג - דיילת אוויר וממציא מרושש, שמנסים לפרוץ את מעגל העוני בחלומות על המצאת פטנטים. רנר גילם בסרט את שותפו של בעל עסק ההמצאות. "איילת היא באמת באמת מדהימה", הוא מהלל. "אני אוהב אותה. היא שחקנית כל כך מוכשרת, פשוט נהדרת. היה כיף לעבוד איתה".