ליברמן, אל תתפטר
השר הפך בעיני מי שתובעים את עלבונו של "העם הפלסטיני" למעין סמרטוט אדום. זו לא סיבה להתעלם מחזקת החפות
אביגדור ליברמן אינו חייב להתפטר מתפקידו. לא כעת, וגם לא לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה יכריז כי בדעתו להגיש נגדו כתב אישום. חוק-יסוד: הממשלה, שהוא חלק מחוקתה של מדינת ישראל, קובע מתי תופסק כהונתו של שר מחמת עבירה. הדין ברור בעניין זה: רק לאחר שבית המשפט מרשיע שר נפתחת השאלה אם יש בהרשעה קלון. עצם ההרשעה אין בה כדי לסיים את כהונתו.
מכאן שהדרישות של בעלי עניין שונים ממחנה השמאל בעיקר, לפיהן על שר החוץ לעזוב את תפקידו כבר עכשיו, אין להן כל יסוד בדין. הן אף מדיפות ריח רע של אופורטוניזם. התקווה של כל אותם חרדים לשלטון החוק כביכול, היא שפרישתו המאולצת משולחן הממשלה תגרור אולי את התפרקות הקואליציה, מה שיכול להביא לשיטתם לממשלה פחות "ימנית" ויותר ותרנית.
אם למישהו יש ספק לאן נגררת כעת מדינת ישראל בידי מחנה השמאל הרדיקלי שחלקו מתעטף שלא במפתיע באיצטלה של אנינות מזוייפת מחד וצביעות מאידך, הוא יכול לבקר מעת לעת בהפגנות שמתקיימות בהשראה של פרחחי "המחנה" הזה, ובהן מושמעות קריאות לקול מצהלות המתכנסים ל"שחרור" יפו וחיפה ומקומות קדושים אחרים לטובת "השלום". אין ספק שרבים מהם רואים בליברמן "מכשול לשלום"; ואם הוא כזה, צריך להאיץ ביהודה ויינשטיין.
חבל שמושגים כמו "שלטון החוק" הופכים למכשיר בידי אלה שמבקשים לראות בקריסתה של המדינה היהודית. חלקם פועלים אולי מתוך תמימות או סיכלות, אבל הרוב רואה בדרישות לטוהר המידות ולביעור השחיתות כביכול אמצעי בלבד.
לא הדרישה של היהודים להתגורר במזרח ירושלים מפריעה להם. מה שמפריע להם הוא הטיעון שאין למנוע מיהודים מלהתגורר בכל מקום שבו יחפצו. הרי איש גם לא מונע מערבים להתגורר בגבעה הצרפתית בירושלים, כשם שאף אחד לא מונע מבני "העם הכבוש" הסובלים כביכול מאפרטהייד, מלרכוש בתים בנצרת עילית או בלב תל אביב-יפו או מלהקים בתי מידות ביישוביהם.
ליברמן הפך בעיני כל אלה שתובעים את עלבונו של "העם הפלסטיני", למעין סמרטוט אדום רק בגלל שהוא לא מאמין בנוסחה הנואלת של "שטחים תמורת שלום". הוא גם לא מאמין שהשלום נמצא בטווח-יד או מעבר לדלת – או בכלל אי שם מעבר לאופק. אבל זאת איננה סיבה מספיק טובה לאנוס את שלטון החוק, בלי מרכאות, ולהתעלם מכל מה שיקר לרבים כל כך: חזקת החפות.
אין מדינה בעולם שאיננה רואה בחזקה זאת אבן יסוד בשיטת המשפט שלה. רק במחנה השמאל הישראלי לא רואים בחזקה זאת את נר התמיד. השיטות הטוטאליטריות המקובלות על המחנה הזה היו תמיד למשל ולשנינה.
ליברמן שמגיע מהמקומות שבהם המשטרים הבולשביקיים נפטרו מיריבים פוליטיים באמצעות משפטי-ראווה או חקירות מבויימות, בוודאי מכיר את מה שמנסים לעשות לו.
ד"ר חיים משגב מרצה למשפט במכללה האקדמית נתניה
לפנייה לכתב/ת 
