רבים וטובים סבורים שהראייה התלת-ממדית של תצלומים הומצאה בימינו - אותה טכנולוגיה שניתן ליהנות ממנה מעל מסכי מחשב בעלי יכולת גרפית גבוהה, במסכי טלוויזיה תומכי HD ובבתי הקולנוע החדישים.
| עיין ערך |
|
| צילום |
|
עקרונות הצילום; הכימיה של הצילום; צילום וידיאו וצילום ספרתי (דיגיטלי); תולדות הטכנולוגיה של הצילום והצילום בתעשייה ובמדע - קיראו עוד באנציקלופדיה של ynet |
| צילום |
|
|
|
ובכן זה התחיל כבר במאה ה-19. התצלום הראשון בעולם נעשה ב-1826 (ראו מסגרת). כבר באותן שנים רחוקות המניע התיירותי דחף צלמים רבים לצלם בארץ ישראל, הקדושה לשלוש הדתות. בצד הצילומים הרגילים נעשו גם צילומים סטריאוסקופיים.
כאשר אנו מסתכלים בתצלום רגיל, אנו יכולים להתרשם משני ממדים בלבד - רוחב וגובה; את ממד העומק (המרחק מהעין לאובייקטים בתצלום) אנו מאבדים. ממציאי התקופה ביקשו להביא בפני הצופה בתצלומים גם את ממד העומק, ולצורך כך הומצא הצילום הסטריאוסקופי, שמדמה את הראייה האנושית.
קווי הראייה של שתי עינינו מתלכדים על העצם שבו אנו צופים בזווית של 60 מעלות (ולא בניצב לאובייקט, כלומר 0) וכך אנו יכולים להבחין בממד העומק (ככל שהזווית גדלה, כך יגדל גם כושר ההבחנה בממד העומק).
לצורך כך נבנו כבר במאה ה-19 מצלמות בעלות שתי עדשות צילום (ראו תצלום ב'), או התקנים שאיפשרו למצלמה עם עדשה בודדת להסיט את נקודת הצילום ב-60 אלפיות. נוסף על כך יצרו משקפיים המלכדים את שני התצלומים (ראו תצלום 1) של אותו אובייקט שנעשה במצלמה הנ"ל למראה של תצלום בודד.
במראה זה נוכל להבחין גם בממד העומק - בדיוק כפי שאנו רואים במציאות דרך העיניים שלנו. אחדים מאיתנו השתמשו במשקפיים כאלו בתקופת שירותם הצבאי, בעת לימוד פני שטח מתוך תצלומי אוויר (ראו תצלום ה').
בסוף המאה ה-19 התפתחה בחוץ לארץ תעשייה שלמה בתחום צילום זה, בין השאר של האחים אנדרווד, קיסטון ומשפחת בונפיס. מטיילים לארץ הקודש רכשו אוספי תצלומים של א"י באריזה מהודרת עם משקפי צפייה (ראו תצלומים ג' ו-ד'). לכל אוסף נלווה ספר ובו מפות ותיאור לכל תצלום, והסבר מאיזו זווית צולם (ראו תצלומים ו' ו-ז'). הצפייה בסדרות של תצלומים סטריאוסקופיים היוותה אטרקציה בידורית בסלונים של בתים באירופה ובצפון אמריקה, ואף סייעה בלימודי הקודש.
מצאתי אצל יעקב שגיב, אספן פריטים הקשורים בא"י, חומר רב הקשור בתצלומים סטריאוסקופיים מאותן שנים רחוקות. באדיבותו של יעקב אני מביא בפניכם מבחר מאוספים אלו.
1. חוף טבריה, 1900, צילום של חברת קיסטון (כמו כל תצלומי הרוחב בכתבה זו). התקבלו שני תצלומים של אותו מקום בזוויות צילום שונות
2. מישור בעמק יזרעאל. הכוונה כנראה לנחל חרוד
3. ספר התורה העתיק של עדת השומרונים
בשכם
4. לוד
5. עולי רגל קופטים
ממצרים טובלים במי הירדן הקדושים
6. חצר בית מגורים בכפר כנא שבגליל
7. סעודת אורז עם בשר כבש בביירות, לבנון
8. נשים טוחנות
9. חביצת חמאה בכלי מעור עזים, ביירות
10. כפריות טוחנות חיטה
11. מנזר מר-סבא במדבר יהודה
12. עולי רגל מוטבלים לנצרות בנהר הירדן
13. קציר שעורים ליד בית לחם
14. חריש באדמת השרון
15. באר ליד כפר כנא שבגליל
16. באר יוסף בעמק דותן
17. הבמה בבית הכנסת הרמב"ן בירושלים
* הסבר מלא לתצלום ג': משקפיים סטריאוסקופיים. את החלק שבו מציבים את התצלום ניתן להזיז עד שהתצלום נמצא בפוקוס המתאים
* הסבר מלא לתצלום ד': מכשיר צפייה נוסף של אנדרווד. בקצה השמאלי העיניות, ובקצה מימין תפס לתצלום עם אפשרות לכיוון
* הסבר מלא לתצלום ה': משקפיים סטריאוסקופיים המשמשים עד היום (בעיקר בצבא) ללימוד שטח מתצ"א סטריאוסקופית
* הסבר מלא לתצלום ו': דף מפת ירושלים המודרנית (כך כתוב) מספר תיירות שהוציאו לאור האחים אנדרווד בארה"ב ב-1900. הספר צורף לאוסף גלויות מירושלים. על המפה מסומנים האתרים ומספרי התצלומים שלהם, וכן זוויות הצילום
* הסבר לתצלום ז': דף מפה מאותו ספר (ראו תצלום ו'), המתייחס לסדרת תצלומים בעיר העתיקה בירושלים וביריחו
