כ-15 אחוזים מכלל תלמידי ישראל מוכרים במשרד החינוך כלקויי למידה, וכבר שבע שנים חלה חובה לשלבם בכיתות הלימוד תוך מתן זכויות בהתאם. אלא שעל פי נתונים שהגיעו לידי ynet, נותר השטח כמעט ללא מענה - כאשר רק 7 אחוזים מכלל בתי הספר מיישמים את ההוראה כראוי. במשרד החינוך הסבירו את תמונת המצב העגומה בהיעדר תקציב.
הנתונים הוצגו לפני ימים אחדים בכנס בנושא ליקויי למידה שערך פורום מאבחנים דידקטיים ומתל"ים (מעריכי תפקוד למידה). ראש החוג לחינוך במכללת ליפשיץ, המאבחנת הדידקטית ד"ר שרה גבעון, אמרה באירוע כי טיפול נכון באותם ילדים עשוי למנוע מהם להידרדר עד כדי הפיכתם לנטל על החברה בגיל מבוגר יותר.
גבעון, שבין היתר חברה בוועדות משרד החינוך הבוחנות מתן הקלות ללקויי הלמידה בבתי הספר התיכוניים, הביעה צער על כך ששורש הבעיה אינו זוכה לטיפול עוד בגילים מוקדמים.
"טיפול בלקויי למידה בכיתות א' ו-ב' אפקטיבי הרבה יותר מזה שניתן לילדים מבוגרים יותר - ובטח ובטח מזה שמוענק ללומדים באוניברסיטה. כך ניתן לחסוך לאותם ילדים שנים של רגשי נחיתות ופגיעה בביטחון העצמי. הארכת זמן במבחן, למשל, היא רק טיפול בסימפטום - אך אינה פותרת את הבעיה עצמה. לעומת זאת, עשוי יישום השיטות המוכרות להביא את התלמידים לאקדמיה מבלי שיזדקקו כלל לעזרה כלשהי", קבעה.
במשרד החינוך הסבירו כי הסיבה להיקף המצומצם של יישום התוכנית נעוצה במחסור תקציבי. "התכנית המכשירה מורים תומכי לקויי למידה פותחה על ידי אנשי המקצוע של המשרד - שתומך בה ומכיר בחשיבותה, אך הרחבתה לכלל בתי הספר תלויה בתקציב".
