אל תעלימו את המילים

"נקמת הטרקטור" יצאו במופע נפלא שהוקדש לשירתו של ר' יהודה משה אבן עזרא. ההלחנות של אבי בללי מקסימות, אבל מבחינתי העיקר הוא שכל המילים למעשה נבלעות ברוק האלקטרוני. סך הכל, יש פה שילוב מדהים: טקסט של אבן עזרא מהמאה ה-12 בביצוע להקה במאה ה-21, ולמילים יש משקל שווה ערך למוזיקה, לפחות.

בללי. המילים נבלעות ברוק האלקטרוני (צילום: יהונתן צור)

דוגמה מצוינת היא השיר "שתה אחי והשקני"; אותו "אחי" שחשבנו שהגיע אלינו משכונות המצוקה האפרו-אמריקניות הוא כולו שלנו, מלפני כ-1,000 שנים: גם היום אתה יכול לשמוע "שתה, אחי" בכל מועדון ממש כמו אז, כשהמשורר משה יושב עם חבר בגן שבגרנאדה, מספר לו על אהבתו הנכזבת (וזוהי עובדה בחייו) והם שותים. כמה שנים מאוחר יותר גרנאדה נופלת לכנופיות מוסלמיות קנאיות, מין אל-קאידה של אז, ומשה נאלץ לצאת לגלות.

כארבעים שנה מאוחר יותר משורר גדול אחר, אברהם אבן עזרא, נאלץ גם הוא לצאת לגלות בצרפת ובאיטליה ולבסוף נוחת בלונדון. מה עושה משורר עברי בלונדון ב-1158? כותב שירים, כמובן, וגם מתרגם ועוסק בדקדוק ובמתמטיקה – לא שונה כל כך ממשוררים עבריים ששהו תקופת-מה בלונדון במאה ה-20, כמו נתן זך או מאיר ויזלטיר.

גם משה וגם אברהם אבן עזרא הם ילידי ספרד, בעלי השכלה רחבה מאוד בתחומים שונים ומגוונים. הם כתבו שירי קודש ושירי חול שנונים, ושום דבר מהם לא התיישן. למשל, שיר של אברהם שראוי היה לקרוא באוזניו של סגן שר החוץ לפני הפאשלה שלו עם השגריר הטורקי:

לא אבחר מקום כנקלים בגאונם

אשר חושבים היותם ראש מושב –

המושב יכסה על עלבונם..."

הם כתבו על אהבה לנשים ואהבה לגברים, על יין ושכרות. הם כתבו שירי רעות, שירי שנאה ושירי שטות. כאמור,

אברהם חי בלונדון ומה עלה בגורלו? לא ברור. אומרים שמת בספרד, או ברומא ואולי בכלל בלונדון.

500 שנים מאוחר יותר, בתחילת המאה ה-17, כתב בלונדון המשורר האהוב עלי מכולם – ג'ון דאן, גם הוא איש דתי (בן לדת אחרת, כמובן) שירי קודש ושירי חול: שירים חושניים, שנונים, ספוגים באלכוהול עם היגיון סכולסטי, הכוללים דימויים פרדוקסליים, קיצוניים ומופלגים, ממש כשני המשוררים אבן עזרא. באנגליה הגדירו תחבולה שירת מסוימת זו בשם - "קונסיט": מין מטאפורה מורחבת, כמעט מופרכת, המעוגנת בהיגיון הפוך-על הפוך.

ג'ון דאן כתב גם על "הפרעוש" השובב. הנה כך נפתח שיר מופלא זה:

כמה פעוט הוא זה שתסרבי לתת לי.

מצץ לו הפרעוש אותי, כעת מוצץ אותך

ובתוכו – דמינו שניים מתערבים:

תדעי, הרי זה לא נחשב

לחטא או לבושה, או לאיבוד הבתולים

אך הפרעוש הזה חוגג, פטור מחיזורים..."

(בתרגום איילת גורנר)

אשווע מפני שוד הזבובים

אשר לא יתנו השב לרוחי

בכל כוחם יעיקוני כאויבים

על עיני ועפעפי ירוצון

באוזני יאמרו שיר עגבים...."

מיטב חיים הו עוד תביא

אחרית ימים, למענה נתקנה ראשית.

עיתותינו הן בידיו של זה שאמר:

עולם ומלואו הגיתי ונוצר

נעורים הם רק המחצית. בטח באל

ראה כל, לפחד לבך אל תשית"

(בתרגום צביה גרינפלד)

במסה "לכינוסה של שירת ספרד" קורא חיים נחמן ביאליק בין היתר "לעקור את השירה הספרדית מרשות היחיד של המחקר המדעי ולהכניסה לרשות הרבים של ספרות הדור, להחיש את מעשה כנוסה ובנינה של שירה זו ולהוסיף נדבך אחד נדבך על הבנוי ועומד בה מכבר – כזאת היא מצוות השעה שאין להחמיצה ..."

וזה בדיוק מה שעושים ברי סחרוף ורע מוכיח בתקליט אבן גבירול שלהם והטרקטורים עם אבן עזרא במוזיקה ובביצועים שלהם, אבל בבקשה, השמיעו היטב את המילים, קודם כל – המילים.

חיים פסח הוא עורך ספרותי