הימים הראשונים של האביב היהודי שונים לגמרי מימי האביב של בני העמים האחרים. בעוד הם נהנים מריחות של פריחה והרהורים על התחדשות הטבע. בני העם היהודי טובלים בריח של אקונומיקה, מסיר שומנים והרהורים על אבק מתחת לספות. קרן האור היחידה שיש בימים אלה היא הידיעה שבסוף זה ייגמר ולפני כן יקנו להם בגדים חדשים.
מסורת ישראל היא שמי שאמר פסח, מצה ומרור בליל הסדר כשהוא לבוש בבגדים של שנה שעברה לא יצא ידי חובתו. זה אומנם לא כתוב מפורשות בשום מקום, אבל מנהג ישראל דין הוא. לפיכך משיוצא אדר ישנו באויר עצב מהול בשמחה. על טיב העצב אין צורך להרחיב בדיבור, מאחר שאין שום דבר משמח בקרצוף תנורים והברקת חלונות, אולם השמחה סיבה אחת לה, והיא לא קשורה ליציאת מצרים, אלא לריענון המלתחה האישית.
צילום: חגי דקל, עריכה: שלומי בלבול |
| כנסו, ותדעו מה ללבוש בסדר! |
בני ישראל יוצאים הפעם לא ממצרים אלא אל החנויות בחיפוש אחר הבגד הראוי להסב עימו בליל הסדר. מדובר , אגב, בחיפוש שהוא לעיתים לא פחות מתיש מקירצוף תנורים וחלונות, אבל הוא ללא ספק מספק יותר.
המסע קניות הזה יכול בהחלט להידמות ליציאת מצרים, על אף שהוא ללא ספק נעשה בתנאים טובים יותר, אבל הוא יכול להיות ארוך ומלא תלונות. על מנת לוודא שהוא לא יקח ארבעים שנה רצוי לא לעשות את הטעות שבני ישראל עשו, והפעם לצאת ממוקדים. מדובר אומנם בבגד חגיגי, אבל הוא נועד לשמש אותך בזמן ישיבה ממושכת ליד שולחן שיש בו גם אוכל וגם ילדים. לפיכך זה יהיה לא חכם להגיע בשמלה לבנה, תמים להגיע בבגד מבדים עדינים, מרושע להגיע בבגד עם טווח תנועה כל כך מוגבל שאי אפשר יהיה לפחות לעזור להגיש לשולחן, ורצוי שלא תשאלי על גיזרות צרות ומחויטות שטווח הנוחות שלהם מגיע לכוס ראשונה בלבד.
מצד שני, אל תסתנוורי מקולקציות חדשות. תהני מהעובדה שזה חג שנמצא
על קו התפר בין חורף לקיץ , כך שאפשר לקנות דברים מרהיבים בחצי מחיר, בחסות מכירות סוף עונה של החורף.
אם המחשבה על יציאה לקניות מעייפת אותך קחי בחשבון שביום רביעי (מחר) ייפתח בגני התערוכה יריד המעצבים לאשה הדתית. היריד מקבץ למתחם אחד את כל מה שאפשר ללבוש בליל הסדר, תוך שמירה על צניעות הולמת. מה שיכול להקל על החיפוש המתיש אחר בגד ההולם בני מלכים.
אני , אגב, מציעה לא באמת לשקוע לאשליה של 'בני מלכים', לכולם כאן ברור שאין פה בבית משרתים ובסוף הערב כולנו נשטוף וננגב ונטאטא פרורים של מצה .
