לוחמי צה"ל שנערכים לאפשרות של עימות עתידי - בחזית הצפונית, הדרומית או שתיהן גם יחד - עוסקים בלימוד מדוקדק של השטח בו יילחמו, מאפייני האויב ובעיקר הדרך להגיע להכרעה - אבל נראה שמעטים מהם יודעים על המהפך הממשמש ובא במנות הקרב שיקבלו. גולת הכותרת: עלי גפן. על צירופו של הממולא הבלקני הלא צפוי הוחלט לאור התלהבותם של חיילים שטעמו ממנו.
חידוש דרמטי נוסף במנות הקרב - שכבר דובר בו שנים רבות - הוא היעדרן סוף-סוף של הלוף. קציץ הבשר הרוטט והשמנוני, שמלווה את לוחמי צה"ל בכל אשר ילכו מאז מלחמת השחרור, ייעלם סופית. במקומו, יאכלו החיילים בעיקר הרבה טונה, וגם התירס ימשיך לככב. גם החלבה, הריבה, החומוס והטחינה ישמרו על מקומם המכובד.
אלו לא השינויים הקולינריים היחידים שצפויים בצבא. באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) הוחלט באחרונה לבנות לוח מזון חדש וייחודי לבסיסי הטירונות של יחידות השדה, שם יקבלו החיילים את היקף ומגוון המזון העשיר ביותר, לנוכח פעילותם האינטנסיבית בעת ההכשרה.
חידוש נוסף בתחום קשור לתחום ירקות העלים: ירקות אלה נעדרו מהתפריט הצבאי בגלל חשש ממזיקים ואיסור הרבנות הצבאית. אולם פריצת דרך חלה עם מציאתה של חממה שמגדלת כרוב בפיקוח הרבנות - ובקרוב ייעשה ניסיון להביא גם את החסה, לראשונה, לשולחן בחדר האוכל הצבאי.
בשנת 2010 תחול עלייה גם בהיקף הרכש של מזון בריאות. במרכז המזון באט"ל נערכים להגביר את היקף ומגוון המאכלים הבריאים, בהם מעדני חלב בעלי אחוז שומן נמוך, שמן קנולה, לחם בריאות, קטניות וכדומה. "זאת דרישה שבאה מהשטח, בעקבות המודעות הרבה של חיילים לאורח חיים בריא", אומר גורם צבאי.
קביעת הרכב המזון של החיילים היא משמעותית לא רק מבחינה קולינרית ותזונתית, אלא גם כחלק בתהליך ההכנות של צה"ל למלחמה - כדי שלכולם יהיה מה לאכול. "כשפורץ מצב חירום במדינה, ישנה מטבע הדברים בהלה והצטיידות במזון מצד האזרחים", מסביר קצין בכיר באט"ל "לצבא אסור להגיע למצב שהוא מחפש ברגע האחרון שימורי תירס או טונה ומתמודד עם האזרחים להגיע ראשון לקופה בשווקים".
בעבר, נהגו בצה"ל להחזיק מלאי גדול של מזון במחסנים, וכאשר היה צורך - היו פותחים את הארגזים ואורזים מנות קרב. בחטיבת הלוגיסטיקה באט"ל, בראשות תא"ל ניסים פרץ, ביצעו שינוי מהותי בתחום: צה"ל החל לחתום הסכמים עם ספקים שישמרו במחסנים שלהם את מלאי המזון הנחוצים, והצבא משלם עבור שמירת המזון - גם אם לא יעשה בו בסוף שימוש. אם בסופו של דבר יעשו בצה"ל שימוש במזון - יעבירו תשלום נוסף.
"באופן הזה אנחנו יודעים בדיוק כמה מזון לכמה ימי לחימה יש לנו", אומר הקצין הבכיר. "לא צריכים לבזבז מיליונים על מזון שנרכש, נותר במחסנים הצבאיים ולבסוף לא עושים בו שימוש".
במכרז המזון של צה"ל בצריפין, בראשות אלוף-משנה בועז בנאי, עוקבים מקרוב אחר ההסכמים מול הספקים החיצוניים ועורכים שינויים במידת הצורך. בימים אלה למשל, דואגים לכמויות גדולות של עלי גפן, למלחמה הבאה.
לדברי גורם צבאי, עיקר העניין מתמקד בשימורים, שכן את יתר המוצרים במנת הקרב ניתן לספק בקלות יחסית ואין צורך בעתודות. מעבר לכך, הרחיב צה"ל לאחרונה את החוזים והסיכומים מול ספקים חיצוניים אחרים על מנת לקבל בעת מלחמה מלאי כריכים ומוצרי מזון אחרים, עבור החיילים בעורף. גם שיתוף הפעולה עם מסעדות התרחב, כדי לאפשר לחיילים, במידת הצורך, לאכול ארוחה במסעדה שנבדקה ואושרה מראש.
