הידעתם? הארומה של השוקולד לבדה מסוגלת לגרום לתחושת שובע מיידית אצל המריח (אם כי לא ברור כמה זמן היא נמשכת).
חוקר ממעבדת מוח באסקס בבריטניה מדד באמצעות אלקטרודות ומוניטור לב את התגובות הפיזיולוגיות שמעוררים מגע של שוקולד על הלשון והתנשקות אינטנסיבית. נמצא שהתגובה של הלב והמוח לשוקולד הייתה עוצמתית וממושכת בהרבה מזו של ההתנשקות.
נוגדי החמצון בשוקולד מריר עוזרים להפחתת לחץ דם ולהורדת רמת השומנים בדם ובכך מקטינים את הסיכון להתקפי לב. נא לא להגזים: אכילה יתרה מהחום המתוק הזה עשויה לנטרל השפעות אלה.
בין מצבי הרוח המאפיינים את הימים שלפני הווסת ידועה גם הכמיהה לשוקולד. אין מדובר בקפריזה חסרת פשר. ייתכן שהמגנזיום שבו מקל על התכווצויות הרחם ועל תחושת הגודש, או שחומצות השומן שבו מעלות את רמת האסטרוגן (וזה ממתן את השפעותיו של הפרוגסטרון, המתבטאות בהצטברות נוזלים ובתחושת נפיחות).
השוקולד הוא מושא להתמכרויות ולהתקפים בולימיים. בין כל סוגי המזון הנאכלים באופן מופרז השוקולד הוא הראשון ברשימה. אצל נשים אירועי תשוקה בלתי נשלטת למזון נפוצים הרבה יותר מגברים.
חרדתיים, וכאלה שאינם, קיבלו 40 גרם שוקולד מריר ליום במשך שבועיים. התברר שהשוקולד גרם לשינוי בדפוס ההורמונלי והמטבולי המאפיין בדרך כלל את החרדתיים. גם מדידת הורמוני הסטרס בשתן נמצאה נמוכה יותר אצל אוכלי שוקולד.
הסיכון למות מהתקף לב אצל אנשים שעברו התקף לב ראשון, ירד אם אכלו שוקולד מריר כשלוש פעמים בשבוע.
מרכיבים ביו אקטיביים בשוקולד נמצאו כבעלי יכולת פוטנציאלית להגן נגד סטרס
חמצוני ודלקת כרונית של כלי דם, הידועים ביכולתם לגרום לסרטן.
מרקם השוקולד גורם לחלשי הרצון שבינינו לאבד את השליטה העצמית, להגזים באכילתו או להתמכר לו. כך הוכיח מחקר שהעמיד בעלי עכבות נמוכות מול שוקולד והשווה את התנהגותם להתנהגות חבריהם, בעלי העכבות הגבוהות.
כמו שישנם טועמי יין מקצועיים, ישנם גם טועמי שוקולד מקצועיים המתמחים בנגיסת השוקולד, טעימתו והרחתו. הם יודעים לאבחן מרירות, חמיצות ואת סוג המתיקות, ולקבוע את ההרמוניה של הטעמים השונים, האיזון והעוצמה ביניהם.
ייעוץ מקצועי: ד"ר דוד רבינרסון, רופא בכיר בבית החולים לנשים על שם שניידר, המרכז הרפואי רבין; מריאנה אורבך, דיאטנית קלינית בכירה בשירותי בריאות כללית וחברה בעמותת עתיד, עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל
