אחרי 65 שנים: הטייסות האמריקניות קיבלו עיטור
רוב אזרחי ארה"ב כלל לא יודעים על 1,100 הנשים ששירתו כטייסות במלחמת העולם השנייה. הקונגרס ביקש לתקן את העוול ההיסטורי שנגרם לטייסות שלא זכו להטבות או להכרה, ולכן העניק להן עיטור זהב. "כולנו בנותיכן", אמרה יו"ר הקונגרס
65 שנה חלפו מאז תום מלחמת העולם השנייה, אך רק עכשיו תוקן עוול היסטורי. יותר מאלף נשים ששירתו כטייסות זכו אתמול (ד') בעיטור כבוד על תרומתן לניצחון במלחמה ועל התפקיד החלוצי שסלל את הדרך לנשים הבאות.
"יחידת הנשים הטייסות" (WASP) של חיל האוויר האמריקני הוקמה ב-1942. 1,100 נשים הוכשרו לטוס על מגוון רחב של כלי טיס ונשלחו לבצע משימות בתוך שטחי ארה"ב. בדרך זו הם הקלו את העומס על הטייסים הגברים על מנת שאלה יוכלו להילחם באירופה ובאוקיינוס השקט. אך גם משימות אלו היו מסוכנות, ו-38 מהנשים נספו בטיסות ניסוי או במשימות מבצעיות.
הדמות המרכזית בהקמת היחידה היתה ג'קלין קוקרן, אחת הטייסות המפורסמות ביותר בראשית שנות ה-40. מיד עם הצטרפות ארה"ב למלחמה ב-1941, פנתה קוצ'רן למפקד בכיר בחיל האוויר וטענה כי נשים יוכלו לבצע את אותן המשימות כמו גברים, אם יקבלו הכשרה הולמת. פרנסי החיל השתכנעו, וטייסת הנשים הוקמה.
נשות הטייסים? נשים טייסות! (צילום: רויטרס)
עם הקמת הפרויקט, כ-25 אלף נשים הגישו מועמדות, אך רק 1,830 מהן התקבלו. כולן עברו קורס בן 27 שבועות וקיבלו משכורות נמוכות מעמיתיהן הגברים. את הקורס סיימו 1,102 נשים והן נשלחו לבסיסי הצבא ברחבי ארה"ב. הן התאמנו בתרחישי קרב וחלקן אף זכו להתאמן בטיסה במפציצים מסוג B-17 ו-B-29. באופן רשמי, הן מעולם לא גוייסו לצבא ולכן קיבלו משכורת נמוכה, ללא הטבות, והן לא היו זכאיות לעיטורים.
כשהמלחמה התקרבה לסיומה, החליט חיל האוויר להשבית את התוכנית. אף אחת מהן לא זכתה להטבות שקיבלו הטייסים הגברים ששירתו בצבא, חלקם בתפקידים זהים לחלוטין. אולם היחס המחפיר של מערכת הביטחון לא גרם לנשים לפתוח במאבק. רובן ככולן העדיפו לחזור לחייהן מבלי לחולל מהומה.
"לימדתן אותנו לעוף"
רוב האמריקנים כלל לא ידעו על קיום יחידת ה-WASP, מאחר שעצם קיומו של הפרויקט היה סודי עד 1977. בשנה זו החליט הקונגרס לבטל את איסור הפרסום וקבע בנוסף כי כל הנשים זכאיות להטבות מהצבא. אולם חלפו עוד יותר מ-30 שנה עד שהחליט הקונגרס לעטר את הנשים ששינו את ההיסטוריה האמריקנית.
דוגמה ומופת. פלוסי (מימין) ופריש מחזיקות את העיטור (צילום: רויטרס)
לטקס שנערך אתמול בוושינגטון הגיעו רק 300 מאותן חלוצות, מאחר שרובן הלכו לעולמן. "אנחנו מכירים בעובדה שבמשך שנים רבות מדי הטייסות הגאות לא זכו להכרה במלים או במעשים. היו מעט מאוד כיבודים, מעט מאוד הטבות ומעט מאוד תודות", אמרה יושבת ראש הקונגרס ננסי פלוסי, שהגישה את העיטורים. "טייסות יקרות: כולנו בנותיכן", הוסיפה פלוסי הנרגשת. "לימדתן אותנו כיצד לעוף".
דיני פריש הקשישה, שנכחה בטקס, סיפרה בעבר על שירותה הלא שגרתי. בזמן המלחמה היא עבדה בבנק בפלורידה, סמוך לבית ספר לטיסה. "פעם שאלתי
את אחד המדריכים מדוע אני לא יכולה לטוס, והוא לא ידע להסביר לי. אז החלטתי שאגלה בעצמי", סיפרה פריש והוסיפה כי היא חיפשה ומצאה מדריך אחר שהסכים ללמד אותה לטוס.
אחרי שכבר למדה לטוס בכוחות עצמה הצטרפה פריש ליחידה בנובמבר 1943. היא הוצבה בבסיס אימונים בפלורידה, שם היא הדריכה פרחי טיס בטיסה על מפציצי B-26. פריש וחברותיה לא נשלחו להשתתף בקרבות אוויר בחזית, אולם גם טיסות האימונים נחשבו למסוכנות. 38 מחברות היחידה נהרגו במהלך מילוי תפקידן, אבל חיל האוויר סירב לקבור אותן בלוויה צבאית. "זה עדיין מטריד אותי, עד היום הזה", ציינה.
